אמנות השיר: שעה נאסר

---

שעה נאסר – מילים וביצועים

סימן:
שלמה (כפול: פעם אחת בראשי המחרוזות, ופעם שנייה בראשי הטורים של המחרוזת הראשונה; האות ה"א של הפעם השנייה אינה בראש טור, כי אם בסוף הטור השלישי, במילה "הֶמְיַת").

מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות. סטרופה – מחרוזת], בתבנית מעין אזור משוכללת ביותר, המוכרת גם מפיוטים אחרים של רשב"ג: מערכת החריזה בפיוט כוללת שלושה מרכיבים: א. מרכיב קבוע בסופי המחרוזות – "-עִיר". ב. מרכיב משתנה ממחרוזת למחרוזת – משותף לחתימת כל טורי המחרוזת. "-עִיר" בראשונה (לתפארת הפתיחה); "-אני" בשנייה; "-פַנִי" בשלישית; "-שָׁן" ברביעית. ג. מרכיב משתנה נוסף, קטן יותר, המשתנה מטור לטור. עיקרו בחריזת שתי הצלעות הראשונות הקצרות של כל טור יחד. סכמת החריזה של כל מחרוזת בשיר, נראית פחות או יותר כך: אא-ש / בב-ש / גג-ש / דד-ש / הה-ת.

משקל:
משקל הברתי־דקדוקי [=צורת משקל המבליעה שוואים נעים וחטפים בתנועות הסמוכות להם, ואינה מונה אותם כהברה לעצמם; שיטה זו, בצד השיטה הכמותית, מאפיינת את שירת הקודש בספרד]. בכל טור 12 הברות סך הכול, המתחלקות באופן הבא: 3 הברות בצלע הראשונה, 3 בצלע השנייה, ו־6 בצלע השלישית. כך:

דגם משוכלל זה, על חריזתו המיוחדת, נחשב לחידוש צורני של ר' שלמה אבן גבירול, וניתן לראותו למשל גם בפיוטו "שנאנים שאננים".