מסעות הצלב

---

ארץ ישראל, הקדושה גם לנוצרים, הייתה ועודנה מוקד עלייה לרגל לאורך ההיסטוריה. האתרים החשובים ביותר הקשורים בהתהוות הנצרות נמצאים בישראל. הצליינות הנוצרית לארץ החלה בעת העתיקה, כאשר הנצרות הפכה לדת הרשמית של האימפריה הרומית.

בתחילה היה אזור ארץ ישראל תחת שליטת האימפריה הביזנטית הנוצרית, אך במאה השמינית כבשו הח'ליפים המוסלמים את ארץ הקודש. בזכות חוקי "בני החסות" שהיו נהוגים באימפריה המוסלמית, המשטר התיר כמעט תמיד צליינות נוצרית למקומות הקדושים. לאורך שנות קיום האימפריה המוסלמית התחרו שושלות שונות על השליטה באימפריה, וכאשר הסלג'וקים כבשו חלקים ניכרים של המזרח התיכון במאה ה-11, הביזנטים הרגישו מאוימים וביקשו סיוע מהממלכות הנוצריות באירופה המערבית.

בסוף שנת 1095, קרא האפיפיור אורבן השני לעולם הנוצרי למסע צלב, מלחמת קודש, על מנת לשחרר את האתרים הנוצריים הקדושים ולגאול את קבר ישו משליטה מוסלמית. המונים יצאו לדרך בהתלהבות מכל שכבות האוכלוסייה - עניים ועשירים, נשים וגברים, אבירים ופשוטי העם. המשותף לכולם היה סמל הצלב שנשאו עליהם, מכאן קיבלו את הכינוי "צלבנים". בדרך לארץ הקודש התקיפו הצליינים קהילות יהודיות רבות, בזזו אותן וגרמו למותם של אלפי אנשים, ובמקביל רבים מהצליינים עצמם לא הגיעו לארץ הקודש לאחר שמתו בדרך ממחלות, תשישות ורעב. לבסוף, צבא אבירים גדול הצליח לעמוד בקשיי הדרך, הגיע לאסיה הקטנה וניצח את הסלג'וקים. בשנת 1099 הטילו הצלבנים מצור על ירושלים, שנשלטה על-ידי השושלת הפאטימית, ולבסוף ב-15 ביולי 1099 נכנסו הצלבנים בחומות ירושלים וכבשו את העיר.

בעקבות הכיבוש נוסדו ארבע ממלכות צלבניות בארץ הקודש, הדרומית מביניהן נקראה "ממלכת ירושלים". הצלבנים הקימו מבצרים בסגנון אירופי (כמו המונפורט, בלוואר [כוכב הירדן] ולטרון) והקימו ושיפצו כנסיות - כנסיית הקבר וכנסיית סנטה אנה בירושלים, כנסיית הצלבנים באבו גוש ועיר שלמה בעכו. הממלכות הצלבניות לא הצליחו להתקיים לאורך זמן. הן סבלו מהריחוק מאירופה הנוצרית ומחוסר באוכלוסייה נוצרית-מערבית.
במקביל, המוסלמים ניסו לכבוש את האזור בחזרה ללא הפסקה. כיבוש ממלכת אודסה גרם לחידוש רעיונות למסע צלב, וכך החל מסע הצלב השני (1149-1147) בהנהגת לואי השביעי מלך צרפת, וקונרד השלישי מלך גרמניה. מסע זה נכשל ולא חיזק את מצבם של הצלבנים בארץ הקודש. כמה עשרות שנים לאחר מכן כבש השליט המוסלמי צלאח אל-דין את ירושלים (1187), מה שהצית שוב את הרגשות הדתיים של נוצרי אירופה. מלך אנגליה, ריצ'ארד לב-ארי והקיסר הגרמני פרידריך ברברוסה יצאו למסע הצלב השלישי, שנכשל אף הוא. הקיסר מת לפני שהגיע לארץ הקודש ומלך אנגליה לא הצליח לכבוש את ירושלים שנית.

בשנת 1229 הצליח הקיסר הגרמני פרידריך לקנות שליטה של ירושלים באמצעות משא ומתן דיפלומטי, אך ב-1244 נכבשה העיר שוב על ידי המוסלמים. בעשורים האחרונים בהם נכחו הצלבנים בארץ הקודש הפכה עכו למרכזם הפוליטי והכלכלי, עד שאף היא נכבשה ב-1291.

במהלך כמעט 200 שנים השפיעו הצלבנים על תרבות תושבי הארץ וגם על הדמיון הנוצרי של ארץ הקודש באירופה הרחוקה. בארץ נשארו שרידים ארכיאולוגים מרהיבים, מודעות עמוקה באולם הנוצרי לקיום אתרי הקודש של הנצרות ומנהג הצליינות התחזק וקיים עד היום.