ר' אליהו סדבון

---

מחשובי הפייטנים בתוניס, שני אולי רק לר' פרג'י שוואט; חי בסוף המאה ה־18 עד תחילת המאה ה־19. אביו, ר' יוסף סדבון, נודע כמקובל חשוב וכמחברם של שלושה ספרים. פיוטיו של ר' אליהו הועתקו ונדפסו בקבצים שונים (החשוב בהם הוא קובץ "שירי זמרה" שנדפס בליוורנו, תרל"ב), ומצירוף כולם עולה סך של שמונים ושלושה פיוטים. אחד מהם הוא הפיוט "אשיר שירתי". מבחר משיריו הוהדר ופורש בימינו בידי פרופ' אפרים חזן.

בסגנונו ותכניו הולך ר' אליהו בדרכם של משוררי צפון אפריקה: הן מבחינת הלשון המקראית בעיקרה, הן מבחינת הגיוון הצורני, הן מבחינת השימוש בלחנים ערביים מוכרים, וכמובן מבחינת מרכזיותם של נושאי הגלות והגאולה. לציון מיוחד ראויה מערכת פיוטים מיוחדת שכתב לפורים בתבנית ה"קדושתא" [=מערכת שנועדה לעטר את תפילת העמידה של חג או של שבת] בסגנון כמו־ספרדי – ככל הנראה הקדושתא האחרונה שנכתבה אי פעם במסורת הפיוט בישראל.

על פי אפרים חזן, בחינות בשירתו שלרבי אליהו סדבון, בתוך: ספר זכרון להרב יצחק נסים (ערך: מאיר בניהו), ירושלים, תשמ"ה, כרך ה', עמ' קמז–קפב. בסוף המאמר מובאים שמונה עשר מפיוטיו של ר' אליהו כשהם מוגהים ומפורשים, וכן רשימת כל פיוטיו הידועים של המחבר לפי התחלותיהם.