פתח תקווה
אוסף גלויות "לבנון"

פתח תקווה

פתח תקווה היא עיר במישור החוף המזרחי של מדינת ישראל. שטחה כ־36,000 דונם, והיא העיר החמישית בישראל במספר תושביה, המוערך ב־253,949 איש לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בספטמבר 2022. פתח תקווה הוקמה כמושבה בשנת 1887, וכשמלאו לה 50, בשנת 1937, הוכרזה כעיר. פתח תקווה הייתה המושבה החקלאית היהודית הראשונה במרכז ארץ ישראל, ועם הקמתה נחשבה לראשונה בארץ כולה. לכן זכתה לכינוי 'אם המושבות' למרות שכמה שבועות לפניה נוסדה בגליל המושבה גיא אוני, היא ראש פינה.

השם פתח תקווה יועד תחילה למושבה שתוכננה לקום באזור יריחו כבר ב־1872. אולם לאחר שכשלה העסקה לרכישת הקרקעות ביריחו, בקיץ 1878 נקנו אדמות מבעלי הכפר מלבס, המכונה גם אומלבס, הסמוך לירקון, והוחלט להקים במקום את פתח תקווה. עם המייסדים נמנו הרב יואל משה סלומון, זרח ברנט, יהושע שטמפפר, דוד גוטמן, מיכל לייב כץ, אלעזר ראב ובנו יהודה ראב.

השיר המוכר שחיבר יורם טהרלב והלחין שלום חנוך, "הבלדה על יואל משה סלומון", מטכר בתור סיפור ייסודה של פתח תקווה. השיר מבוסס על זיכרונות בנו של הרב סלומון, ולימים קמו גרסאות נוספות ושונות.

השנים הראשונות

חודשים ספורים לאחר רכישת הקרקעות הגיעו לשטח המתיישבים, בהם יהודים דתיים יוצאי היישוב הישן בירושלים ועולים מהונגריה. השנים הראשונות היו קשות מנשוא. תחילה התגוררו המשפחות ביפו, והגברים היו נוסעים בכל בוקר לעבד את אדמות המושבה, אף שלרובם לא היה ניסיון חקלאי. בקיץ סבלו המתיישבים מקדחת הביצות שהפיצו היתושים, ובחורף הציפו מי הירקון את האדמות והרכוש.

כשלוש שנים לאחר שנוסדה, ננטשה פתח תקווה. בשנת 1882 ניסו מתיישבים להחיות את המושבה על אדמות הכפר יהודייה, היא יהוד של היום, הרחק מהיתושים והביצות של הירקון. בשנים הבאות חזרו בהדרגה המתיישבים לפתח תקווה במיקומה המוכר כיום, נבנו בה בתי קבע ונוסד בית הספר הראשון. בשנת 1887 זכתה המושבה לתנופה בעזרת הברון רוטשילד, שסייע במימון שמירה, ייבוש הביצות והכשרה מקצועית.

החל משנת 1905 הצטרפו למושבה חלוצים מאנשי העלייה השנייה, שביקשו לעבוד כפועלים אצל איכרי פתח תקווה. הגעתם עוררה חיכוכים, כתוצאה מהפער בין אורח חייהם החילוני של החלוצים לאדיקותם של המתיישבים הראשונים. במלחמת העולם הראשונה סבלה פתח תקווה ממשבר כלכלי חמור, ובמהלכה נשלחו למושבה רבים מיהודי תל אביב שגורשו בצו העות'מאנים.

לאורך כל שנותיה נקלטו בפתח תקווה עולים רבים, מהעלייה השנייה ועד העלייה מברית המועצות לשעבר בשלהי המאה ה־20. מקום המדינה ועד ימינו המשיכה העיר להתפתח ולגדול, סופחו אליה שכונות ויישובים סמוכים, ושכונות חדשות נבנו בשטחים ששימשו לחקלאות.

בספרייה הלאומית שמורים חומרים היסטוריים רבים ומגוונים הנוגעים לפתח תקווה. חלק ניכר מהחומרים נגיש לצפייה מקוונת. באוספי הספרייה אפשר להתרשם בין היתר מספרים, מאמרים ומחקרים העוסקים בקורות העיר; כרזות, גלויות וצילומים המספקים הצצה לרגעים ואירועים בחיי פתח תקווה; ומסמכים, קטעי עיתונות וכתבות בבלוג הספרייה – השופכים אור על תקופות שונות בתולדות פתח תקווה.