מן המצר קראתי יה | מתוך "תיאום כוונות"

---

סיימתי את הסיפור. הסתכלתי סביבי. שתיקה היתה מסביב. התלמידים תמהים היו. לא מעשה כזה סברו שישמעו. אין כאן לא גבורות מלחמה ולא מופתי קרב. אבל סבא נענע לי בראשו.

הבחין ראש הישיבה בסבא, ואמר: הסבא יאמר דרשה. 

סבא שתק כדרכו. עיניו השחורות העמיקו להתבונן בכל אחד. אחר כמה רגעים של שתיקה פתח בקול עמוק, ובמקום דרשה קרא כמה פסוקים מן ההלל. בניגון נוגה קרא אותם, לא בניגון שהיינו קוראים בו את ההלל במועדים, אלא בניגון שהיה אומר בו באימה 'כתר יתנו לך' בקדושת מוסף של יום הכיפורים בבית הכנסת שער השמיים בבית מזמיל. ניגון שהיה מיירא אותי מילדותי. כך דרש סבא: 

מִן הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ
ה' לִי לֹא אִירָא; מַה-יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם
כָּל-גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם – במלחמת העצמאות
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם – במלחמת קדש
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם – בששת הימים
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַה' עֲזָרָנִי - במלחמה הזאת של יום הכיפורים
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה - לעתיד לבוא

סבא שתק. בא המשך הפרק בהלל ועמד לנגד עיני מפציר בי ואומר: קרא אף אותי! ביקשתי לקרוא: יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי. באה דמותו של דוב ועלתה לפני עומדת ליד הפסוק בעיניים חומות גדולות וחולמות וספר נצח ישראל של המהר"ל פתוח לפניו כמו שהיה פתוח במחסום בראס סודאר. 

שתקתי. החדר התרוקן. שקט התפשט בבית. אמא ביקשה שאכנס לחדר אחר. עמדה מולי והסתכלה בעיני במבט שלא הכרתי ואמרה: מה קרה לדוב? 

אמרתי: לא יודע. אף אחד לא יודע. ובכלל לא היינו יחד.

אמא לא הרפתה: תמיד הייתם יחד. אתה חייב לומר לי מה קרה לדוב.

הבנתי שאמו של דוב מתקשרת יום יום. לא השבתי. אמא סברה שאני משתמט מפניה. המשיכה להביט בי, מחפשת את התשובה בעיני, ושואלת שוב ושוב. 

איך אסביר לה שבאמת איני יודע? מי יבין מה קרה שם באותו יום? 

אתה חייב ללכת ולספר לה, אמרה. 

– מה אספר ואיני יודע, חזרתי והשבתי. ידעתי, אבוא לביתם, ואמא של דוב תשאל: תמיד הייתם באותו טנק, יצאתם מכאן יחדיו, אתה חזרת, איפה דוב? 

קטע מתוך "תיאום כוונות", ספרו של הרב חיים סבתו על מלחמת יום הכיפורים בהוצאת ידיעות אחרונות,עמ' 51–53 .הרב חיים סבתו, יליד קהיר, למד בישיבות בירושלים, השתתף בייסודה של ישיבת ההסדר "מעלה אדומים" ומכהן היום ראש ישיבתה. פרסם ספרים רבים, ספרים תורניים וספרי סיפורת, ובהם "אמת מארץ תצמח", "תיאום כוונות", "כעפעפי שחר", ו"בואי הרוח", שיצאו בהוצאת ידיעות אחרונות והפכו לרבי מכר. על הספר תיאום כוונות זכה בפרס ספיר (2000) ובפרס יצחק שדה (2002). הספר אף תורגם לרוסית והפך לסרט. שלושת הספרים תורגמו לאנגלית וזכו להצלחה גדולה בארה"ב.