כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
השירווזיון
בחנוכה האחרון של שנות השבעים, פסטיבל שירי הילדים חש לראשונה בדבר חדש: תחרות.
המפיק אברם דשא (פשנל) החליט בחנוכה 1979 לציין את חגיגות חצי היובל ל"תיאטרון העממי", משרד האמרגנות שלו, בפסטיבל ילדים משלו. הפסטיבל היה דומה במתכונת שלו לפסטיבל הוותיק והמוכר, שירי ילדים בביצועים של ילדים ומבוגרים שעומדים לתחרות בחג החנוכה, אבל הוא נתפס אז כמודרני יותר.
הפסטיבל נערך בהיכל הספורט ביד אליהו, מקום גדול יותר מהיכל התרבות בתל אביב, שם נערך פסטיבל הילדים. גם נראה שנושאי השירים היו תמימים הרבה פחות – כוכבי הטלוויזיה והקולנוע של אותם ימים כיכבו בשירים הגדולים: מסטיב אוסטין ועד לפלאש גורדון, מטלפלא ועד לשירי הלל לטלוויזיה. על העיבודים היה אמון דויד קריבושי, ועל ההנחיה כוכב רשות השידור, דן כנר. שמו, כמובן, נישא על תהילת האירוויזיון, לאחר זכייה כפולה של המתחרים הישראלים בו.
ציפי שביט, שנה לאחר "ברבאבא" המצליח, "ערקה" לשירוויזיון וביצעה את המנון הפסטיבל "שר לי", וכוכבים כעפרה חזה, מוטי גלעדי ועוזי חיטמן היו אורחים קבועים בו.
השירוויזיון לא החזיק שנים רבות. הוא התקיים בפעם האחרונה בחנוכה 1982, כאשר מתחרה חדש קם – הפסטיגל.
עם זאת, השירוויזיון אחראי במידה רבה לחווית החנוכה של ילדי ישראל עד היום, להפיכת פסטיבלי הילדים לאירוע חינוכי פחות ובידורי יותר, המשקף את כוכבי הרגע ונותן "שואו".
מצאנו בספרייה הלאומית כמה פנינים מאותן שנים. קחו אוויר ובואו את ממלכת הקסמים של תחילת שנות השמונים.
