כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
שמחת תורה – שמיני עצרת בפיוט ובתפילה
חג שמחת תורה כשמו כן הוא – חג שכולו שמחה על התורה. קריאת התורה בשמחת תורה היא חגיגית במיוחד, שכן אז מסיימים את המחזור השנתי של קריאת כל התורה ומתחילים מחדש בקריאת הפרק הראשון בספר בראשית. במהלך הדורות חוברו מאות פיוטים למעמד הזה, שמרביתם מיועדים ל"חתן תורה" – העולה לקרוא את סופו של ספר דברים, ול"חתן בראשית" – העולה לקרוא את תחילת מחזור הקריאה מחדש בספר בראשית. חלק משמחת החג באה לידי ביטוי בחגיגת שבע הקפות ספרי התורה, שבהן מקיפים את בימת בית הכנסת תוך כדי ריקוד, שירת פיוטים וניגונים וזריקת סוכריות על הקהל. מקורו של שמחת התורה אינו מהתורה, אף כי הוא עתיק מאוד ומבטא את רצונם של יהודים לתת ביטוי חגיגי לאהבת התורה. החג נחגג ביום השמיני של סוכות, המכונה גם שמיני עצרת – במקורו בתורה שבכתב.
בקהילות ישראל בתפוצות נוהגים לחוג כל חג פעמיים, בשני ימים רצופים. ל"חג השני", שאינו אלא הכפלת יום החג שנחוג, קראו "יום טוב שני של גלויות". ליום השמיני של החג קוראים "שמיני עצרת", ובו מתפללים על הגשם, וליום טוב הנוסף – התשיעי – קוראים "שמחת תורה". בעבר הרחוק היה הבדל בין מחזור הקריאה בבבל – שם נהגו לקרוא את פרשיות התורה במחזור שנמשך שנה וחגגו שמחת תורה בכל שנה, ובין מחזור הקריאה בארץ ישראל, שבה נהגו לקרוא את התורה שלוש שנים וחצי (שני מחזורי קריאה בשבע שנים) ורק אז חגגו את שמחת התורה. במרוצת הדורות נעשה המנהג הבבלי למנהגן של כל קהילות ישראל.
