שניר אטיאס – להנגיש את מסורת קונסטנטין
צילום: תום סימון

שניר אטיאס – להנגיש את מסורת קונסטנטין

רן חורי

על דמותו ופועלו של שניר אטיאס, הפועל לשימור מסורת קונסטנטין באמצעים דיגיטליים עבור הדורות הבאים.

לכל ביצועי שניר אטיאס באתר הפיוט והתפילה

מגיל צעיר גדל שניר אטיאס תחת השפעתה של מסורת יוצאי העיר קונסטנטין שבאלג'יריה. אמנם משפחתו חיה באחד הכפרים הסמוכים לעיר ולא בקונסטנטין עצמה, אולם עם עליית בני המשפחה לארץ לאחר שקיבלה אלג'יריה את עצמאותה (בשנת 1962), עברה המשפחה לאשדוד והשתלבה באופן טבעי בבית הכנסת של יוצאי קונסטנטין בעיר. שניר נולד באשדוד בשנת 1990, ולמעשה, עד שהחל ללמוד בישיבה התיכונית בנעוריו, ספג את המנגינות, המנהגים והפיוטים בדרך קבע ובאופן בלעדי. שם נחשף למה שבעתיד יכיר ויומשג אצלו כנוּבּוֹת, המקאמים האלג'יראיים.

שניר מספר כי למד לקרוא בתורה עוד לפני שלמד את הניקוד, ולמעשה קרא מן התורה לראשונה בהיותו בן חמש. הוא זוכר כי בשל הצלחתו בקריאה, זכה לקבל קורקינט. כשחגג שניר את בר המצווה שלו, קיבל ממשפחתו זמירון שערך אביו, ובו מרוכזים מגוון פיוטים מן המסורת, שקירב אותו עוד יותר לזיכרון ולחובת השימור. בצעירותו, גילה החזן עמנואל נאבת את כישרונו המוזיקלי, החל להעניק לו הכשרה מוזיקלית בפיוטי העדה, ובראשית שנות האלפיים הוא זכה להופיע במלון קינג דיוויד בירושלים לצד הזמר הצרפתי יהודי־אלגי'ראי יליד קונסטנטין אנריקו מסיאס, שהגיע להופיע בארץ.

עם השנים החל שניר להתמקצע בתחום הפיוט והתפילה. הוא המשיך ללמוד מעמנואל נאבת בכל הזדמנות וכן מחזן בית הכנסת "מגדל עוז" באשדוד, ז'אן קלוד נבט. הוא אף משתמש ברשתות חברתיות לשם הפצת המסורת: בימי הקורונה פתח "רובוט" באפליקציית טלגרם, אשר דרכו ניתן להגיע לכל פיוט של קהילת יוצאי קונסטנטין, בכל מעגל השנה, ובשנה האחרונה אף פתח ערוץ טיקטוק לשם הנחלת טעימות אנדלוסיות עבור הדור הצעיר יותר.

שניר יחד עם עמנואל נאבת

שניר חולם לתעד את כלל פיוטי העדה, שרבים מהם ייחודיים למסורת, ואשר הולכים ונכחדים בחלוף השנים. חיבור ייחודי ויוצא דופן שהציב לעצמו כיעד לתיעוד הוא חיבורו של רב סעדיה גאון לעשרת הדיברות, אותו נהגו בקונסטנטין לקרוא בחג השבועות בתרגום לערבית ("אל כלמאת" – "הדברים" או "הדיברות" בתרגום לעברית). עשרת הדיברות האלו תורגמו לשפה העברית לפני כמה שנים בידי הד"ר יוסף דנה, והוטמעו בספר הפיוטים של הקהילה, תערב רינתי, שהוציא לאור אביו של שניר, דוד אטיאס.

קהילת קונסטנטין מאופיינת במנהגי העיר אלג'יר ובנוסחיה, בשילוב ההטעמות והאלתורים הנפוצים בקרב יהודי תוניסיה, הסמוכה יחסית לקונסטנטין. דוגמה לכך היא הימצאותו בתפילה של מקאם ראסט בסגנון התוניסאי שלו, בחלקים רבים בתפילות. דוגמה נוספת מהתחום הטקסטואלי הוא המנהג לפתוח בתפילת מנחה של שבת בצבר הפסוקים "גואלנו ה' צבאות שמו" הנהוג בקהילות תוניסיה.

להרחבה על מסורת הפיוט והתפילה של יהודי קונסטנטין

בני משפחת אטיאס מבקשים לתת מקום למסורת הכפרים הסמוכים לצד הנגשת מסורת הפיוט והתפילה של יהודי קונסטנטין ולהצביע בהקלטותיהם ובביצועיהם הן על החוטים המקשרים והן על ההבדלים בין העיר לכפר. אחת הדוגמאות לכך הוא ביצוע ההבדלה המקובל במשפחת אטיאס, המשקף סגנון מעט שונה מהסגנון המקובל בקונסטנטין, אולם השפעת העיר ניכרת בו.

להאזנה>>

לערוץ הטלגרם של שניר אטיאס

לערוץ הטיקטוק "אנדלושניר" של שניר אטיאס

רן חורי הוא עורך התוכן והלשון באתר הפיוט והתפילה.