כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
העלייה השנייה
"העלייה השנייה" היא גל העלייה ההמוני השני של מהגרים יהודים לארץ ישראל במסגרת שיבת ציון, והיא נמשכה מ-1904 עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. בעשור זה הגיעו לארץ כ-35 אלף עולים, רובם הגדול ממזרח אירופה ומיעוטם מתימן. כמו העלייה הראשונה, גם העלייה השנייה הייתה חלק מתנועת נדידה עולמית ממזרח אירופה לכיוון מערב ואל אמריקה ואוסטרליה. חלק ניכר מהמהגרים היו יהודים, ורק מיעוטם בחר להגיע לארץ. היקפי העלייה השנייה הועצמו בעקבות גילויי האנטישמיות והפוגרומים שהתרחשו במזרח אירופה.
אוכלוסיית העולים הורכבה מארבע קבוצות עיקריות: עולים שהצטרפו ליישוב הישן; עולים שהתמקמו במושבות וביישוב המתחדש בערים הוותיקות; עולים מתימן שכמחציתם הופנו לעבודה במושבות; בני נוער וצעירים ממזרח אירופה שקיוו ליצור בארץ חברה לאומית ציונית חדשה.
החלוצים שהטביעו חותם
מרבית אנשי העלייה השנייה הצטרפו ליישוב הישן ולערים המתחדשות. הגידול באוכלוסיית הערים הביא להתפתחות עירונית מרשימה שבלטה במיוחד בייסוד תל אביב, שקמה כשכונה של יפו. גם ירושלים וחיפה זכו לתנופת פיתוח והוקמו בהן שכונות חדשות ומוסדות ציבור חשובים.
הצעירים חדורי האידיאולוגיה החלוצית היו מעטים יחסית, אך הם אלו שהובילו את ההתיישבות החלוצית והקו האידיאולוגי, הטביעו חותם עמוק על ההיסטוריה הציונית ומהם קמו מנהיגי היישוב והמדינה. הם הקימו את היישובים השיתופיים החקלאיים הראשונים, שעלו לקרקע כקומונות וחוות והתפתחו לקיבוצים ומושבים.
רעיון "כיבוש העבודה" שהתגבש באותן שנים קרא להעסיק עולים בחקלאות במושבות, מתוך אמונה ש"עבודה עברית" מהותית לתחייה הלאומית. אולם בפועל רבו החיכוכים בין הפועלים העולים למעסיקיהם, ורבים מהאיכרים המשיכו להעסיק פועלים ערבים. אידיאולוגיה נוספת, "כיבוש השמירה", דגלה בהעברת השמירה על היישוב לידיים יהודיות, ולצורך כך הוקם ארגוi בר גיורא, שלימים הפך לארגון השומר.
המצב הכלכלי הקשה בארץ, תנאי המחיה והתקוות שנכזבו תסכלו עולים רבים, ומעריכים שלפחות מחציתם עזבו את הארץ בתוך שנים ספורות. בתום התקופה מנה היישוב היהודי כ-80 אלף איש.
סיפורה המרתק והמורכב של העלייה השנייה נשקף מתוך שפע של חומרי ארכיון השמורים בספרייה הלאומית, ובהם תצלומים, גלויות, מסמכים, מכתבים, שירים, ספרים, כרזות וקטעי עיתונות, שרבים מהם נדירים. הפריטים הללו מספקים תמונה מעניינת ומעשירה של אנשי העלייה, הפנים והשמות, המנהיגים, מפעל ההתיישבות וההישגים וגם של הקשיים, הטעויות והסכסוכים.
