כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא (חי בין השנים 1164-1089 לערך), המוכר גם בראשי התיבות ראב"ע, היה משורר, פרשן, הוגה וחוקר הלשון העברית. הוא נחשב לאחד מגדולי פרשני המקרא בכל הדורות ונמנה בין גדולי המשוררים והפילוסופים בתור הזהב של יהודי ספרד. אבן עזרא כתב ספרים וחיבורים רבים שעסקו בפירושים לתנ"ך, שירים ומכתמים, דקדוק, פילוסופיה, מתמטיקה, רפואה, אסטרולוגיה ואסטרונומיה.
אבן עזרא נולד בטודלה שבספרד המוסלמית ונדד בין מקומות לאורך מרבית חייו. הוא התמודד עם קשיי פרנסה וקיבל תמיכה כספית לאורך תקופות רבות מנדיבים שסייעו לו. עד גיל 50 לערך הוא התמקד בכתיבת שירה והתגורר בספרד, ולאחר מכן החל לנדוד בין ארצות אירופה הנוצרית. הוא שהה בעיקר בערים שונות באיטליה וצרפת של ימינו, ויש אומרים שביקר גם בארץ ישראל וארצות המזרח התיכון. ככל הנראה נאלץ להימלט מספרד בעקבות פרעות שביצעו ערבים נגד יהודי ספרד, אך לפי גישה אחרת הוא יצא מספרד עוד לפני הפרעות.
בשנות נדודיו המשיך לעסוק בכתיבה. הוא העמיק בכתיבת פירושו לתנ"ך, כתב ספרים בשלל נושאים ותרגם לעברית כתבים מיצירתם של חכמי ספרד. אבן עזרא התיידד עם חכמים מארצות שונות, ובהם רבי יהודי הלוי (ריה"ל), אף הוא בן העיר טודלה, ורבנו תם, נכדו של רש"י. מקום מותו של אבן עזרא שנוי במחלוקת.
יצירתו של אבן עזרא
כתביו הרבים של אבן עזרא נגעו לנושאים מגוונים ורבים מהם נכתבו בעברית. הוא זכה להערכה רבה במיוחד הודות לפרשנות המקרא ולשירים שכתב. פירושו לתנ"ך כלל בעיקר פרשנות לחמשת חומשי תורה, חמש מגילות וכמה ספרים נוספים. ככל הנראה חלקים מפירושו לנביאים וכתובים לא נשמרו. פרשנותו לתורה התאפיינה בהתמקדות בפשט ושימוש בהסברים מילוליים; בהשכלתו הרחבה, ידיעתו הדקדוקית והבנתו המדעית שהשתקפו בפירושו; ובהתייחסות הנרחבת לדברי מפרשים אחרים שעל רבים מהם מתח ביקורת נוקבת.
אבן עזרא הרבה לכתוב שירת קודש ושירת חול, ומיצירתו המקיפה נשמרו כמה מאות שירים. הוא כתב את שירתו בסגנון ספרדי, ובנדודיו השפיע על סגנון הכתיבה של משוררים יהודים בארצות שבהן ביקר. שירת הקודש שכתב הייתה רב-גונית וכללה פיוטים, סליחות ומזמורים שרבים מהם שולבו בתפילות של עדות שונות. בשירי הקודש הוא ביטא זיקה לפילוסופיה והרבה לעסוק בנשמה, אהבה לאל, תהילת האל והתשוקה להתרוממות רוחנית.
שירי החול שחיבר נודעו בשנינות, לשון מושחזת וחידושי סגנון רבים. שיריו התאפיינו בגישה ריאליסטית וסיפקו פרטים על חייו, ובמיוחד על נדודיו ועוניו. גישה זו הייתה חדשנית לדורו, וכך היו גם ההומור העצמי והנימה האירונית ששילב בשיריו. חידוש נוסף שהכניס לשירה העברית היה סגנון "שירי הוויכוח", שבהם התנהל ויכוח על העליונות בין שני צדדים - אנושיים, דוממים או מעולם הטבע.
בספרייה הלאומית נאספו פריטים היסטוריים המעשירים בידע נרחב ומעניין על חייו של אבן עזרא, יצירתו ותרומתו הרוחנית. באוספי הספרייה אפשר להתרשם מכתביו שהודפסו, כתבי יד שלו, הקלטות של שירים ופיוטים שכתב והולחנו בנוסחים שונים וכן מאמרים המתמקדים בהיבטים מגוונים של קורותיו, כישוריו ויצירתו.
