על דמותו של יהודה ששונקר – חזן בקהילת "בני ישראל"

---

לכל התפילות של יהודה ששונקר באתר הפיוט והתפילה

יהודה ששונקר הוא חזן ידוע בקהילת "בני ישראל" יוצאי הודו ופעיל בולט בשימור המורשת של הקהילה הזו בישראל. במשך שנים רבות הוא שימש כחזן בבתי הכנסת של הקהילה באור יהודה, באר יעקב ופתח תקווה. כיום הוא מחזיק ערוץ יוטיוב, שאליו הוא מעלה מבחר של קטעי תפילה ופיוט של העדה, ותורם לשימור והפצת מידע על אודות הקהילה, מנהגיה ותולדותיה בפורומים שונים.

את סיפורו כשליח ציבור בנוסח ובסגנון עדת "בני ישראל" מעדיף ששונקר לפתוח בבית הכנסת "שער הרחמים" במומבאי, שבו הוסמכו חזנים מקהילת "בני ישראל" על מנת שיוכלו לשרת בקודש כשליחי ציבור וכחכמים בקהילות השונות של העדה בהודו, במיוחד בעיר מומבאי וסביבותיה. האחראים על הסמיכה היו חזנים ותיקים מהקהילה וכן חכמים מהקהילה הקוצ'ינית, שהיו בקשר הדוק יותר עם הקהילות שנחשבו באותה תקופה ל"מרכז" של העם היהודי – קהילות הספרדים והאשכנזים – ומתוקף זה שימשו כמורים לקהילת "בני ישראל", שחרף עדיפותה המספרית נחשבה לעומתה כ"פריפריה". בשנת 1891 הוסמך בבית כנסת זה חזן צעיר, כבן עשרים, בשם רחמים שפורקֶר. שפורקר נשלח לכפר זהורנגה, מרחק שעות ספורות ממומבאי, ושם הוא שימש כחזן הקהילה.

בשנת 1942 הגיע לכפר זהורנגה אביו של ששונקר, שהיה אז כבן ארבע. לאחר שיצא לגמלאות מחברת הרכבות הבריטית בהודו, עבר סבו של יהודה ששונקר לגור בכפר עם רעייתו ושני בניו על מנת להגשים את חלומו לעבוד בחקלאות. על הנסיבות שהביאו את אביו של יהודה ששונקר ללמוד להיות שליח ציבור מספר יהודה ששונקר אנקדוטה: הלימודים בבית הספר בכפר היו מחולקים לשתי משמרות: חלק מהילדים התחילו את הלימודים מוקדם ביום וחלק התחילו אותם מאוחר יותר. אביו של ששונקר למד במשמרת השנייה, שהחלה בשעה אחת עשרה או שתים עשרה בבוקר. סבו של ששונקר, שהיה משכים קום, לא ראה בעין יפה את זה שבנו מאחר לישון, וכבר בשעה שמונה בבוקר היה אומר לאשתו "תעירי את הילד, כבר צהריים!". על מנת שבנו לא יבטל את שעות הבוקר שלפני תחילת הלימודים, שלח אותו אביו מדי יום לבית הכנסת, במשך כעשר שנים, ללמוד אצל החזן רחמים שפורקר.

בשנת 1961 עזב אביו את הכפר והגיע לעיר מומביי. שם הוא שימש כחזן בבתי הכנסת שונים של הקהילה. בשנת 1964 הוא התחתן. כשנה אחר כך נולד יהודה, ובשנת 1969 עלתה המשפחה לישראל, לאור יהודה. באור יהודה הפך אביו לשליח הציבור של המשפחות הבודדות מהעדה שהגיעו ליישוב. בתחילה התקיימו התפילות בבית המשפחה, לאחר מכן עברה הקהילה, שהלכה וגדלה, להתפלל באחד המקלטים שהוסב לבית כנסת ולבסוף הקימו בית כנסת. אביו של יהודה ששונקר שימש כחזן בקהילה עד שנת 1997.

ששונקר עצמו למד להיות שליח ציבור מאביו. לדבריו, אביו חפץ ללמדו את המסורת, וגם הוא בעצמו הבין את חשיבותה של המסורת והיה מעוניין ללמוד. כך גם הוא, כאביו לפניו, השתלם בחזנות במשך כעשור, עד שהפך גם הוא לבקי ורגיל בנעימות העשירות של העדה.