ר' יצחק בן ראובן הברצלוני

אזהרות ר' יצחק בביצוע בנימין חדאד

יצחק בן ראובן הברצלוני (גם: אלברגלוני) היה רב ופייטן יליד ברצלונה במחצית המאה האחת עשרה ותחילת המאה ה־12. באותה התקופה הייתה העיר מרכז תורני וחשוב, ופעל בה בית דין. שם משפחתו נקרא על שמה. בהמשך עבר ר' יצחק לשמש כרב וכדיין בעיר דניה שבדרום מזרח ספרד, לחוף הים התיכון, שקהילתה היהודית נחשבה למבוססת. ר' יצחק היה מחבר פורה שעסק בכתיבה גם בתרגום. הוא תרגום ספר בשם "ספר המקח והממכר" שחיבר רב האי גאון בערבית. ר' יצחק גם כתב פירושים לתלמוד, שלא שרדו. החכם האלג'יראי ר' שמעון בן צמח דוראן סובר כי הרמב"ן היה מצאצאיו של ר' יצחק, אולם אין לכך אסמכתאות נוספות.

בגזרת הפיוטים חיבורו הידוע של ר' יצחק הוא האזהרות שכתב לשבועות. האזהרות הן חיבורים שחוברו בכמה מסורות ובהן כלולה רשימת המצוות. מדובר באחד הסוגים הקדומים ביותר של פיוטים המשולבים בתפילה. האזהרות משולבות בפסוקים מן המקרא ומסודרות לפי סדר מצוות עשה ולא תעשה לפי שיטת ר' שמעון קירא הבבלי, בעל הלכות גדולות. מניית המצוות של ר' קירא הפכה להיות מרכזית עבור כותבי האזהרות. הן נאמרות במסורות הצפון אפריקאיות. על אזהרות אלו נכתבו לפחות ארבעה פירושים.

בדף השער של אזהרות רבנו יצחק במהדורת ליוורנו 1837 מצוין, לצד שמו, שהוא חי "בזמנו של הגאון הרי"ף" (רבינו יצחק אלפסי 1013–1103). הערה זו זה מתבססת על הכתוב בספר שו"ת תשב"ץ מאת החכם האלגי'יראי רבי שמעון בן צמח דוראן (1361–1444), שלפיו רבנו יצחק זה היה אחד מחמישה רבנים גדולים בשם יצחק, אשר חיו בספרד לאחר תקופת הגאונים. הגדול בתלמידים אלו, לדברי הרשב"ץ, היה הרי"ף. עובדה זו, שהיא לכאורה תמימה וכרונולוגית בלבד, היא רבת משמעות וקשורה למחלוקת רבת שנים, שתחילתה בימי הרמב"ם, סביב תוקפם של פיוטי האזהרות.

הרמב"ם כתב בערבית־יהודית את רשימת מצוות התורה לפי הבנתו בספר שכונה "ספר המצוות". בהקדמה לספרו הוא יצא בביקורת חריפה נגד ספר הלכות גדולות והפייטנים שהסתמכו עליו, בטענה שהם היו משוררים ולא הבינו את ההלכה לעומקה. כארבע מאות שנה לאחר מכן, רבי דוד קונפורטי (1618/1619 – 1690~) כתב בספרו הביבליוגרפי "קורא הדורות" (פרק ג) שהרמב"ם כיוון את חצי ביקורתו בין השאר נגד רבי יצחק הברצלוני. בתגובה לכך כתב רבי חיים דוד אזולאי (1724–1806), בספרו הביבליוגרפי "שם הגדולים" (מערכת הספרים, פה) שמדברי הרמב"ם, שכינה את פייטני האזהרות "משוררים", ניכר שדווקא לא התכוון לכלול בהם את רבינו יצחק, שהיה רב ופוסק. מכאן שייתכן שההערה שמקשרת בין רבינו יצחק לבין הרי"ף בהקשר של האזהרות נועדה לתת תוקף ומעמד ליצירתו הפיוטית, כמעין מענה לביקורתו של הרמב"ם, כפי שפורשה בידי ר' קונפורטי.

רן חורי הוא עורך התוכן והלשון באתר הפיוט והתפילה.