מחתרות

המחתרות העבריות בארץ ישראל פעלו מתחילת המאה ה-20 ועד 1948 במטרה להגן על היישוב היהודי, להיאבק בערבים ובשלטון הזר, וכך להאיץ את הקמת המדינה. חלק מפעילות המחתרות הייתה שנויה במחלוקת ולעתים נעשה בה שימוש באלימות, אולם לא ניתן להתווכח כי המחתרות תרמו תרומה מכרעת לסיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמת המדינה. כמו כן, לקחו המחתרות חלק בלחימה במלחמת העצמאות ובתמיכה במפעל ההעפלה.

המחתרות נבדלו זו מזו בהשקפותיהן בנוגע לאופי המאבק ועוצמת הכוח שראוי להפעיל. הפערים המהותיים בין התפיסות יצרו יריבות קשה וטעונה, והסעירו את הנהגת היישוב והציבור כולו. 

תולדות המחתרות

"בר גיורא", הארגון החשאי העברי הראשון, נוסד ב-1907 במטרה להעביר את ההגנה על המושבות היהודיות לשומרים יהודים. ב-1909 הוקם ארגון "השומר" והמשיך את דרכו של בר גיורא בשמירה עברית. ב-1915 הוקמה מחתרת ניל"י, ארגון המודיעין העברי הראשון בארץ ישראל. במלחמת העולם הראשונה העבירה ניל"י מידע מודיעיני לבריטים כדי לסייע בהפלת האימפריה העות'מאנית.

ארגון "ההגנה" נוסד ב-1920 ולימים נעשה לארגון הצבאי המחתרתי המרכזי של היישוב העברי. עד מאורעות 1936 דגל הארגון במדיניות הבלגה ושיתף פעולה עם הבריטים, לצד התחמשות חשאית וחיזוק הכוח. בהמשך הגביר את הפעילות גם נגד פלסטינים ולחם בשלטון הבריטי.

ארגון הפלמ"ח (פלוגות מחץ) הוקם ב-1941 כיחידה צבאית של "ההגנה". הפלמ"ח פעל במחתרת נגד שלטון המנדט, ניהל את מפעל ההעפלה והגן מפני אלימות שהופנתה כלפי היישוב. כוחות הפלמ"ח לחמו במלחמת העצמאות, ולאחר המלחמה חטיבותיו הפכו לחטיבות צה"ל.

האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) נוסד ב-1931 על ידי פורשי ההגנה שהתנגדו למדיניות ההבלגה והתאחדו ב-1937 עם חברי בית"ר. האצ"ל התרכז תחילה בפעולות מול מטרות ערביות, ובהמשך התמקד בתקיפת מטרות בריטיות והשתתף במבצע ההעפלה "אף על פי". ב-1940 פרשה מהאצ"ל קבוצה קיצונית שהתנגדה להפסקת הלחימה בבריטים במלחמת העולם השנייה, והקימה את מחתרת לח"י (לוחמי חירות ישראל). לח"י ניהלה לחימה חסרת פשרות בשלטון הבריטי. במלחמת העצמאות לחמו אנשי האצ"ל והלח"י לצד אנשי הפלמ"ח והתגייסו לצה"ל. 

בספרייה הלאומית יש שפע פריטים השופכים אור על המחתרות שעמדו בחזית הפרק הדרמטי שקדם להקמת המדינה. החומר ההיסטורי מעשיר בידע רב על הרקע להקמת המחתרות, הדילמות והאידיאולוגיות שהנחו אותן, הסיפורים האישיים והדמויות הבולטות. כמו כן הפריטים חושפים את העוינות בין המחתרות, שהגיעה לשיאה בפרשות הסזון והאלטלנה שהותירו פצעים פתוחים בתודעה הציבורית.