מרדכי מרטין בובר
ארכיון בובר, הספרייה הלאומית

מרדכי מרטין בובר

מרטין מרדכי בובר (1965-1878), יליד וינה, היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי. עיקר כתביו של בובר עסקו בתודעה דתית, ביחסים בין-אישיים ובענייני קהילה. מפעליו המרכזיים היו איסוף וסיפור מחדש של מעשיות חסידיות, תרגום התנ"ך לשפה הגרמנית ופיתוח "פילוסופיה דיאלוגית".

בובר גדל בבית סבו, שלמה בובר, משכיל גליציאני אמיד שחי בעיר למברג (לביב). את לימודיו האקדמיים השלים בווינה, ברלין, ציריך ולייפציג. במקביל, הצטרף בובר הצעיר לתנועה הציונית, הוזמן ע"י הרצל לעבוד כעורך ראשי של העיתון הציוני Die Welt וייסד ב-1916 את כתב העת הנודע Der Jude (היהודי), בו פורסמו מאמרים ויצירות ספרותיות ברוח הציונות. אחד המפעלים החשובים בהם עסק בובר היה תרגום התנ"ך לגרמנית, יחד עם הפילוסוף פרנץ רוזנצוייג. במקביל, חקר בובר את אוצר הסיפורים החסידיים ופרסם עיבודים שלהם. הקובץ הראשון של סיפורי חסידים, אור הגנוז, פורסם ב-1946. כמו כן פרסם חיבורים בתחום הפילוסופיה של הדת. הספר אני ואתה (Ich und Du) נחשב ליצירתו הבולטת בתחום זה ובה פיתח את "עיקרון הדיאלוג" שבין האדם ובין זולתו ובינו לבין אלוהים. ספר זה ראה אור בפעם הראשונה ב-1923, תורגם לשפות שונות והופץ במהדורות רבות (פורסם בעברית בתוך הספר בסוד שיח, 1959).

ברוב שנות חייו בגרמניה עד 1938, מרטין בובר לא זכה לקריירה אקדמית. כמה שנים כמרצה מן החוץ וכפרופסור בדרגה נמוכה באוניברסיטת פרנקפורט לא שינו את התמונה. לעומת זאת, בובר השקיע מאמצים רבים בהשכלת מבוגרים, בתחילה בגרמניה, בבית המדרש היהודי (Jüdisches Lehrhaus), ואחר כך עם עלייתו לארץ ישראל. בארץ מונה בובר לפרופסור לאנתרופולוגיה ולסוציולוגיה באוניברסיטה העברית. עם הקמתה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ב-1961, נבחר מרטין בובר לנשיאה הראשון ונשאר בתפקיד זה עד 1962. לאחר מלחמת העולם השנייה הכירו במפעלו הפילוסופי וההומניסטי של בובר ברחבי העולם, והוא זכה הוא זכה בפרסים יוקרתיים רבים בגרמניה, אוסטריה, צרפת, אנגליה, בארצות הברית וגם בארץ (פרס ישראל 1958, מדעי הרוח). רבים מחיבוריו פורסמו בתרגום עברי, כגון הקבצים פני אדם: בחינות באנתרופולוגיה פילוסופית (1962); דרכו של מקרא (1964)

ארכיונו האישי של בובר הועבר לספרייה הלאומית בדצמבר 1965. הוא אחד הארכיונים האישיים הגדולים באוספי הספרייה וכבר שנים רבות הוא בין המבוקשים בקרב קהל החוקרים בעולם.

כתבות מבלוג הספרייה

לכל הכתבות בנושא