אמר רבי שמעון: מתיקוני הזוהר לתפילת כל נדרי

פתיחה לתפילות יום כיפור במסורות הספרדים

הפתיחה לתפילות יום כיפור במסורות הספרדיות כוללת בתוכה פיוטים מסורתיים, מקבצי פסוקים ואת תפילת כל נדרי. בחלק מהמסורות הספרדיות – ואף במעט אשכנזיות – מופיע במחזורים קטע מתיקוני הזוהר, שבו מדבר רבי שמעון בר יוחאי על התרת השבועה של גלות השכינה.

בקטע מפציר רשב"י בקדוש ברוך הוא להשיב את השכינה, הנמשלת לאות ה"א האחרונה בשם הוי"ה, מגלותה – שבה היא נמצאת בעקבות שבועה שכביכול נשבע הקב"ה בעת הגלות. המתפלל מבקש למצוא מסלולים קבליים להשיב את השכונה ומתמקד בשאלת דמויות המתירים, בהתייחס לקשרים השונים והמסועפים בין גילויי האלוהות, המקובלים בקבלה.

אמירת קטע זה בתפילת כל נדרי מיוחסת לראשונה לר' אברהם מונסון, חכם, דיין ומקובל יליד קהיר במאה השש עשרה, מתלמידיו של האר"י. הקטע כולו מועתק בספר "חמדת ימים", שבו גם מוזכרת דמותו של ר"א מונסון, וכך נאמר שם:

"ומה מאד צריך האיש הנלבב להתעורר בעת אמירת סדר כל נדרי לתת את קולו בבכי להתחנן על גאולתו ועל פדות נפשינו שהקב"ה אומר אוי שנשבעתי מי מיפר לי ומצינו שרשב"י ע"ה תמיד היה מתפלל על זה..."

ה"חמדת ימים" מציע לכוון לנוסח הזוהר הזה בעת אמירת הטקסט של תפילת "כל נדרי" עצמה, כלומר לבקש שגם הקב"ה עצמו יתיר את שבועתו להותיר את השכינה בגלות, "שיהא מופר ומבוטל", ולצד זה מוצעת הצעה נוספת, שככל הנראה הביאה לחלחול הטקסט למחזורים: "ואם יפרט בשפתיו אחר נוסח כל נדרי גם הנוסח התפילה שהיה מתפלל הרשב"י ז"ל... טוב יותר כי עת שערי רצון להפתח היא וממנה נושע ותחזור עטרה ליושנה וארמון על משפטו ישב כבראשונה" (חמדת ימים, חלק ד, סח עמוד א).

למעשה החיבור שנעשה בחמדת ימים מקשר בין תפילת כל נדרי, שהיא תפילה עממית שצמחה מלמטה ועוסקת בהכרזה ספק הלכתית על התרת הנדרים והשבועות למיניהם – ובין השאיפה לגאולה ושיתופו של הקב"ה כביכול, בהתרת הנדר. מעמד פרטי–קהילתי העוסק באדם מקבל נופך של השפעה כלפי מעלה והתרת נדרי עליון, כביכול. בכך נוצר קשר בין כפרת החטאים ביום כיפור לחיזוק הקשר עם הקב"ה ולתיקון העולם.

נוסח זה נתקבל בסידורי הספרדים. בספרו של החיד"א (חיים יוסף דוד אזולאי), כף אחת (ליוורנו, תר"ב) מופיע נוסח אמירת כל נדרי במנהג ר' שלום שרעבי, הרש"ש, ובו מופיעה הנחיה לומר את הקטע.

לרוב לקטע זה לא שולבה נעימה ייחודית ואין הוא נאמר מפי הציבור – ייתכן כי בשל שפתו הארמית הארץ ישראלית המורכבת ומורכבות תכניו.