שירה | כל מה שאין לו גוף אבל פועם כמו גוף
לי ממן לשון נופל הַחַיִּים הַכְּפוּלִים שֶׁל מִי שֶׁנָּע עַל גַּבֵּי שְׁנֵי הַצִּירִים הֵם מְנַת חֶלְקִי עַכְשָׁו. אִם הַדַּקּוֹת מַתִּירוֹת לִי לִרְכֹּב עַל גַּבָּן, אֲנִי רוֹכֶבֶת. בִּשְׁאַר הַזְּמַן אֲנִי מְחַכָּה. אֵין לָזֶה קָצֶה. סִימַן הַשְּׁאֵלָה בְּסוֹף הַמִּשְׁפָּט יִשָּׁאֵר ת
לכתבה בבלוג הספרייה