חוקר בצהריים

יום השואה הבינלאומי, המצוין בכל שנה ב-27 בינואר, מקבל השנה משנה תוקף בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. במפגש זה של הסדרה חוקר בצהריים, ההיסטוריונית פרופ' חוי דרייפוס תעסוק בתקופה שקדמה לשואה ותשרטט קווים לאופייה, הנדמים רלוונטיים מתמיד.

פרופ' חוי דרייפוס היא היסטוריונית בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, וראש המרכז לחקר תולדות השואה בפולין ב"יד ושם".

למרות הכל- רק עברית: היסטוריון ובלשן חברו יחד למסע בעקבות הלשונות ששימשו את עם ישראל לדורותיו, וכיצד דווקא הלשון העתיקה, העברית, היא השולטת היום במדינה.

ד"ר עשהאל אבלמן- מרכז אקדמי שלם ומכללת הרצוג

ד"ר חנוך גמליאל, ראש החוג ללשון במכללת הרצוג

הדיון ב״רפואה ומגדר״ פעמים רבות מתמקד ברפואת הנשים, שהיא תחום אחד מרכזי אך לא היחיד שבו ניכרות הטיות מגדריות ברפואה. הרצאה זו תעסוק בהטיות המגדריות הקיימות בכל שרשרת הרפואה: מיצירת הידע הרפואי בניסויים קליניים, דרך קבלת ההחלטות אילו טיפולים ימומנו בביטוחי הבריאות, ועד לחדר הטיפולים.

ד״ר יעל עשור, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן גוריון בנגב

האלימות המגדרית שהתרחשה במתקפת חמאס בשבעה באוקטובר הובילה להולדתו של פרויקט תיעוד ארכיוני הנוגע בסיפורן של נשים רבות. ד"ר שרי אהרוני, ראשת התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון תשתף אותנו בדילמות המעשיות והעקרוניות המלוות את קבוצת המחקר, ובמקומם ותרומתם של ארכיונים פמיניסטיים שאינם נגישים לציבור, כמקור לידע על אלימות מגדרית.

ד"ר שרי אהרוני, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

כיצד מגדירים תקופה, ואיך קובעים מהו מרחב בעידן טרום־מודרני? כיצד מפשרים, אם בכלל, בין נרטיבים שונים ומקורות סותרים? והאם ניתן לחתור לאמת היסטורית מוסכמת? השנים שבין הכיבוש הערבי המוסלמי בשנות השלושים של המאה השביעית, ועד השתלטות העות'מאנים בשנת 1516, מזמנות לחוקרים לא מעט קשיים.

ראובן עמיתי, פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, יציע מספר גישות להתמודדות עם האתגרים הללו, תוך התמקדות בתולדות הארץ בתקופה הממלוכית (1260 ל-1516).

מגיב: פרופ' יונתן רובין, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מה אנחנו יודעים על יוסף טרומפלדור? שהוא "גיבור אגדי" שנפל בתל-חי ואמר (או לא אמר) "טוב למות בעד ארצנו". וזהו.

לכבוד י"א באדר, הזמנו את עו"ד אושרת אסייג-לופז, דוקטורנטית במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון, שספרה, "על משכבי בלילות" מתמקד בטרומפלדור בניסיון לפענח את דמותו החידתית.

כתביו של טרומפלדור, תעודות ועדויות, השמורים בספרייה הלאומית ובארכיוני המדינה, יחזירו אותנו לשנים הסוערות של ראשית הציונות.

ב-10 במאי 1933, עשרות אלפי ספרים הושלכו למדורה בלבה של כיכר בבל בברלין – רובם של סופרים יהודים. באותו יום היסטורי ממש, בעיר העברית הראשונה, הודפס הגיליון הראשון של "במה: כתב עת לתיאטרון".

לאורך 90 שנותיו, כתבו ב"במה" בין היתר ח.נ. ביאליק, ארנולד צוויג, מרטין בובר, יעקב פיכמן, שאול טשרניחובסקי והופיעו צילומי כרזות, איורים לתפאורות ותלבושות של מרסל ינקו, ראובן רובין, אריה נבון ואחרים.

מוטי סנדק, שחידש את פעילותו של "במה" ב-2017, יספר על גלגוליו השונים של כתב העת, מימיו הראשונים ועד לתצורתו המחודשת כיום.

מגילת "מקצת מעשי התורה" היא אחת ממגילות ים המלח, אשר שוחזרה מזיהוי ומצירוף של כתבי יד שונים שנתגלו במערות קומראן. המגילה, שהתחברה בתקופת החשמונאים, היא למעשה כתב פולמוס הלכתי.

פרופ' ורד נעם, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב, מזמינה אתכם ואתכן להתבונן במחלוקות ההלכתיות הסוערות שהתקיימו בין הכיתות בימי הבית השני.

ד"ר משה סנה הקים באוקטובר 1945 את תנועת המרי העברי שנחקקה כגולת הכותרת במערכה לעצמאות ישראל.

בכוח אישיותו הוא ליכד את ארגוני המחתרת תחת פיקוד ההגנה לטובת המאבק בשלטון הבריטי. עם זאת, מורשת עשייתו מוזערה בדברי הימים של תולדות ישראל.

ד"ר ניר מן, חוקר תולדות הכוח המגן, יספר על החידושים המחקריים בפועלו הביטחוני של סנה, בבניין כוח ההגנה ובהנהגת תנועת המרי העברי.

מלחמת יום הכיפורים הייתה נקודת שבר בדברי ימיה של בית השיטה, במהלכה איבד הקיבוץ אחד-עשר מבניו.

ברגישות ובחרדת קודש עיצבו חברי הקיבוץ את ימי הזיכרון, שלאורך השנים היוו מקור ליצירה ולעשייה אמנותית. כמה מאותם פירות יצירה, כמו ״החיטה צומחת שוב״ מאת דורית צמרת ו״ונתנה תוקף״ בלחנו של יאיר רוזנבלום, יצאו מגבולות הקיבוץ ונעשו נכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית.

אוהד סופר, בן בית השיטה וארכיונאי מחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית, יספר על היצירות מתוך החומרים הארכיוניים שבספרייה ובארכיון הקיבוץ, לצד השמעת הקלטות היסטוריות שהתגלו לאחרונה.