הקונגרס הציוני

---

הקונגרס הציוני הוא המוסד המחוקק העליון של ההסתדרות הציונית העולמית, ובמסגרתו מתכנסים אחת לתקופה נציגי הארגונים הציוניים מרחבי העולם. בחמשת העשורים שחלפו מייסוד הקונגרס ועד קום המדינה, להחלטות הקונגרס הייתה השפעה מהותית והן התוו את דרכה של התנועה הציונית. מאז 1948 משמעותו של הקונגרס מינורית הרבה יותר משום שההחלטות המדיניות מוכרעות בכנסת ובממשלה.

בנימין זאב הרצל הוא שיזם את הקונגרס הציוני הראשון, שנפתח בטקס מרשים בבזל שבשווייץ באוגוסט 1897. בקונגרס הראשון אושרה תוכניתו של הרצל שנחשבת לראשונה שהציעה צעדים מדיניים למימוש הרעיון הציוני. בעקבות הכינוס הזה כתב הרצל "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים".

חמשת הקונגרסים הראשונים נערכו מדי שנה, ולאחריהם התקיימו המפגשים אחת לשנתיים עד 1939. בשנות מלחמת העולם השנייה הקונגרס לא התכנס. ב-1946 התכנס הקונגרס ה-22, שהיה הראשון לאחר השואה והאחרון שנערך במדינות אירופה. הכינוסים הבאים נערכו בירושלים החל מ-1951 אחת לכמה שנים.

הכרעות הקונגרס

בקונגרסים שנערכו לפני קום המדינה נדונו נושאים כבדי משקל שעמדו על סדר היום של התנועה הציונית, והתקבלו החלטות שהכריעו את מהלכי התנועה. רבים מהדיונים היו טעונים וגררו עימותים חריפים בין הצירים.
הדיונים וההחלטות עסקו בנושאים מגוונים, ובהם: פגיעות ביהודים ברחבי העולם; הגדרת הציונות; הקמת הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד; תוכנית אוגנדה; ההתיישבות העובדת בארץ ישראל; מצב היישוב היהודי בארץ; הצהרת בלפור; הקמת האוניברסיטה העברית; התגובות לוועדת פיל, לתוכנית החלוקה ולספרים הלבנים; המאבק בשלטון הבריטי; מאמצי העלייה הבלתי לגאלית. בקונגרס מתקבלות גם החלטות תקציביות וחוקתיות ונבחרים חברי הוועד הפועל הציוני וההנהלה הציונית, שהם המוסדות המופקדים על יישום החלטות הקונגרס.

הקונגרס הציוני בספרייה הלאומית

מאז ייסוד הקונגרס הציוני חלפו יותר מ-120 שנים שבהן התכנס הקונגרס קרוב ל-40 פעמים. בספרייה הלאומית נאספו והונגשו שפע של פריטים מכל העולם שמאירים באור מעניין ולעיתים מחדש את הכינוסים, ההחלטות, ההתרחשויות הגלויות והנסתרות, הסערות והצדדים האנושיים של הקונגרס לדורותיו. באוספי הספרייה אפשר למצוא תמונות מהכינוסים, טיוטות ותמלולים של נאומים, כרזות, גלויות, ספרים, קטעי עיתונות ותכתובות בשלל שפות – הנוגעים כולם לקונגרס הציוני.