על תפילת מוסף ליום כיפור מפי ר' מרדכי קרויזר

מוסף ליום כיפור נוסח הפרושים אשכנז – ר' מרדכי קרויזר

תפילת מוסף ליום הכיפורים נפתחת בתפילת רשות של שליח הציבור, הנפתחת במילים "הנני העני ממעש", שבה עומד שליח הציבור על הפער שבין אישיותו על פגמיה וחסריה ובין תפקידו הכבד בייצוג הציבור לפני הקדוש ברוך הוא. חלקים גדולים בתפילה זו אומר שליח הציבור בלחש בזמן שהקהל יושב ושומר על שקט, חלקים קצרים ממנה לסירוגין הוא אומר בקול בניגון נוסח. בסיום התפילה הקהל נעמד והש"ץ פותח בחצי קדיש בניגון נוסח שמיוחד לפתיחת מוסף בראש השנה ויום כיפור. מיד לאחרי כולם מתפללים עמידה בלחש.

חזרת הש"ץ (גם של ימים נוראים בכלל) מיוחדת בכך שאין חוזרים בה רק על התפילה הנאמרת בלחש, אלא נוספים בה פיוטים רבים העוסקים בעניינו של יום כיפור.

ר' מרדכי קרויזר מתפלל מתוך "מחזור רבא" בנוסח הפרושים הירושלמים צאצאי תלמידי הגר"א (הגאון מווילנא) שעלו לארץ ישראל ונסמכים על נוסח התפילה שלו. בחזרת הש"ץ במוסף של יום כיפור נוספו פיוטים רבים מתקופות שונות ומחברים שונים, המיועדים למקום מסוים בתוך סדר הברכות של תפילת העמידה. אך גם במסורת הפרושים אין אומרים את כל הפיוטים שהודפסו במחזור ומדלגים על חלקם.

במרכז חזרת הש"ץ במוסף יום כיפור עומד סדר העבודה, המספר על עבודת הכהן הגדול ביום כיפור בבית המקדש (על תפילה זו הרחבנו ביחידה נפרדת). חלק זה מסתיים בשמחה גדולה בפיוט "מראה כהן" שמתאר את יופיו של הכהן הגדול כשיצא בשלום בלי פגע מקודש הקודשים. לאחר שהמתפללים חוו בעצמה את עבודת בית המקדש, הם נזכרים במציאות העגומה של בית המקדש בחורבנו ואומרים קינות רבות על כך. חלק זה נאמר בקול חלש על ידי המתפללים כאשר הש"ץ אומר בקול את ההתחלות והסופים של הקינות. את הקינה "אלה אזכרה" שנתחברה על עשרה הרוגי מלכות אומר שליח הציבור בקול בוכים והקהל קורא איתו או אחריו.

אופן אמירת הפיוטים שונה מפיוט לפיוט, ישנם פיוטים הנאמרים מפי הקהל בקול חלש, באחרים שליח הציבור אומר בית בניגון נוסח מאולתר, והקהל חוזר על הבית. אחד המאפיינים הייחודיים בתפילת ה"פרושים" הוא שימור צורת התפילה הישנה וזהירות מחידושים. אחד ממאפייניה הוא שאין לחנים לפיוטים, אלא גם הם נאמרים במנגינת ה"נוסח".

את ניגוני הנוסח הפרושים הירושלמים ספג ר' מרדכי קרויזר בילדותו ובבחרותו בשכונת ילדותו ובישיבה בה למד. עם השנים הוא הושפע משליחי ציבור ששמע, כגון הרב אברהם יצחק טוקר שהיה מחניכי ישיבת חברון שהתפלל בנוסח הרב שלום שבדרון (שליח ציבור בישיבת חברון בתפילת מוסף של הימים הנוראים ובתפילת נעילה). תלמידי הישיבה הפכו לשליחי ציבור בעצמם והביאו את הנוסח שלו למקומות רבים. בהקלטה זו ביקשנו מר' מרדכי לחזור לנוסח הפרושים שספג בילדותו, אבל בכמה מקומות הוא התפלל בנוסח הרב שלום שבדרון: לפני קדושה בתפילת "אין קצבה לשנותיך", בפיוט "ויאתיו כל לעבדך" וב"היה עם פיפיות עמך בית ישראל".