מדע באסלאם

מדע באסלאם בספרייה הלאומית

הציביליזציה האסלאמית הייתה יורשתה העיקרית של המסורת הקלאסית בתחומי המתמטיקה, הרפואה והמדעים המדויקים. המגעים הראשונים בין הקהילה המוסלמית המתהווה והמחשבה ההלניסטית נרקמו עוד בשלב מוקדם ביותר והתחזקו בתקופת הח'ליפות האומיית (750-661). תחת שלטון העבאסים, החל ממחציתה השנייה של המאה השמינית, העיסוק והשילוב של המורשת הקלאסית גדלו לאין שיעור. בפטרונות הח'ליפים תורגם לערבית חלק הארי של היצירות המדעיות ביוונית ששרדו עד לתקופה זו. לעיתים קרובות חיפשו המתרגמים – רבים מהם נוצרים – עותקים של חיבורים חשובים במנזרים ובכנסיות. תוך כדי עבודתם יצרו המתרגמים לקסיקון ערבי עשיר, שהוסיף לשרת דורות רבים של הוגים מוסלמים, נוצרים ויהודים.

מפעל אדיר זה לא הוגבל לתרגום המחשבה היוונית. מלומדים ומדענים מוסלמים כתבו פירושים, סינתזות והפרכות של החיבורים הקלאסיים, שבתורם היוו את הבסיס לעולם אינטלקטואלי תוסס, שלא חדל מלהתרחב ולשגשג אף לאחר המפגש עם הקולוניאליזם האירופאי במאה ה-17.

כמו כן, לצד המסורת היוונית, גם המסורות ההודית, הבבלית והפרסית – שבעצמן היו בשיח ביניהן ועם המדע היווני עוד טרם הופעת האסלאם – תרמו רבות לפיתוח המתמטיקה, האסטרונומיה, וענפי מדע אחרים. אולי הדוגמא הבולטת ביותר לתופעה זו היא התפתחות האלגברה, ענף חדש והיברידי של המתמטיקה בנולד משילוב בין גיאומטריה אוקלידית לבין שיטות פתרון בעיות בבליות.

בתחום הרפואה נחשב גלנוס (200-129 לספירה לערך) לסמכות הבלתי מעורערת ולרופא המובהק מכל. בעוד חיבוריו של גלנוס עצמו הכילו לא מעט סתירות פנימיות, הוגים מוסלמים ערכו אותם באופן שיטתי ופיתחו אותם. תיאוריית ארבע הליחות של גלנוס – מרה שחורה, צהובה, לבנה ואדומה – הפכה לבסיס התיאורטי לחיבורים מאוחרים אלה. ניסוחה הידוע ביותר של שיטת גלנוס היה ספר הקאנון ברפואה, שנכתב על ידי הפילוסוף והרופא אבן סינא (1034-980). חיבור זה, שבמהלך הדורות זכה לפירושים רבים, הפך לספר היסוד ללימוד הרפואה בעולם האסלאם ובאירופה עד העת החדשה.

מעטות הדמויות המייצגות את שזירתן של מסורות מדעיות שונות ואת רוחב היריעה שאפיין את המלומדים המוסלמים בני ימי הביניים כדמותו של נַציר אל-דין טוּסי (1274-1201) – רופא, אסטרונום, מתמטיקאי, פילוסוף, חכם הלכה ומשורר, שהיה עד לפלישה הגדולה של המונגולים לעולם האסלאם בתקופתו והפך ליועצו הבכיר של הח'אן המונגולי, הולאגו. חישוביו האסטרונומיים הפכו לחיבורי היסוד בתחום, תורגמו לשפות רבות והשפיעו, ככל הנראה, על מדענים מתקופת הרנסנס דוגמת קופרניקוס.

באוספי הספרייה הלאומית שמורים אלפי פריטים הקשורים למדע בעולם האסלאם, ביניהם כתבי יד סרוקים רבים, הכוללים חיבורים של טוסי, אבן סינא, והוגים מוסלמים מובילים אחרים, כמו גם מהדורות מודפסות ומתורגמות של חיבורים חשובים, ומיטב המחקרים בתחום.