משוררים ומשוררות

משוררים ומשוררות

משוררים ומשוררות בספרייה הלאומית

משוררים ומשוררות הם אומנים היוצרים שירה, וזו נחשבת בעיני רבים לפסגת האומנות, ובפרט האומנות המילולית. משוררים בלטו מאז ומעולם בכל התרבויות, אם כי מאפייני השירה השתנו בין מקומות ותקופות והתפתחו בה סוגות מגוונות. אין-ספור הצעות ניסו להגדיר מהי שירה ומיהו משורר, ולכן בלתי אפשרי לתחום בבירור את השירה ועבודת המשורר. אולם מקובל ההסבר שהשירה היא יצירה ספרותית פיוטית המדגישה את האסתטיקה של המילים ומביעה הלכי נפש ומסרים גלובליים, דתיים, לאומיים או אישיים.

השירה עשירה ברגש ודמיון ומשתמשת באמצעים אומנותיים כגון מטפורות, מקצב, משקל וחריזה. פעמים רבות תוכני השירה מבטאים מורכבות ורובדי עומק, הם רב-משמעיים, מעורפלים או מתריסים. שירה יכולה לנגוע ללב הקורא, להעשיר את עולמו, להפר את בדידותו, לספק נחמה ולעורר מחשבה, השראה, הזדהות, אמפתיה או טלטלה.

משוררים רבים לאורך הדורות נחשבו לחידתיים ועוררו סקרנות. רבים מהם מעידים כי יצירתם נובעת מהכרח פנימי ומתארים את כתיבת השירה כמלאכה מייסרת הכרוכה בשלל לבטים, הכרעות ואובדן פרטיות. לא פעם משוררים כותבים מתוך תהומות הנפש, בדידות ומועקה. עבור חלקם הכתיבה מספקת ריפוי ותיקון, מנציחה יקירים שאיבדו ומסייעת לעבד חוויות ותחושות קשות.

ארכיונים אישיים של משוררים ומשוררות

שירה עברית נכללה כבר בתנ"ך, ומתקופת בית המקדש השני כתבו משוררים יהודים פיוטים שחלקם שולבו בתפילות. הפריחה הגדולה של השירה העברית חלה בתקופת תור הזהב של יהודי ספרד, שהגיעה לשיאה במאה ה-11 ובמאה ה-12, ובה ומשוררים כתבו שירי חול רבים לצד שירת קודש. לאחר גירוש ספרד שגשגה השירה העברית בעיקר בארצות האסלאם.

מראשית השירה העברית המודרנית במאה ה-19, היא התאפיינה במגמות משתנות שהובילו משוררים בולטים בהשפעת האירועים ההיסטוריים. משוררים עבריים שאבו השראה ממקורות מגוונים, ובתוכם התנ"ך, כתבי חז"ל, תרבות יוון העתיקה, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד וכן משוררים אנגלים ומשוררים אמריקאים.

בספרייה הלאומית נאספו שפע חומרים הנוגעים למשוררים ומשוררות, ובהם ספרי שירה, יצירות מוקלטות, טיוטות, כתבי יד, תצלומים, תכתובות, קטעי עיתונות, מחקרים וגילויים מרגשים או מפתיעים. הפריטים שופכים אור על מורשתם של היוצרים במדינת ישראל ובתפוצות, ומספרים גם את סיפוריהם המוכרים פחות של משוררים מזרחים ומשוררות מזרחיות.

בספרייה מופקדים ארכיוניהם האישיים של משוררים ישראלים ומשוררות ישראליות דוגמת אורי צבי גרינברג, לאה גולדברג, זלדה, חיים גורי, חיים חפר ואגי משעול וכן של המשוררת היהודייה-גרמנייה אלזה לסקר-שילר. ארכיון מיוחד ובעל חשיבות לאומית מכיל את עיזבונה של הצנחנית והמשוררת חנה סנש, שהתקבל בספרייה 76 שנים לאחר הוצאתה להורג, בשנת 2020. נוסף על אלה ב"אתר הפיוט והתפילה" שהספרייה הלאומית שותפה לו מונגש לגולשים עולם שלם של פיוטים ממסורות מגוונות.