כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
תולדות הסופיות: כתבי יד דיגיטליים מן ההיסטוריה של הסופיוּת בעולם המוסלמי
כאשר מדברים על הסופיות או אפילו על תולדות הסופיות, ישנם קולות המצדדים באסכולה רוחנית זו וישנם שלא. הסיבה לכך היא שהסופיות מהווה חריגה מהמקובל וממסורת הנביא מוחמד (ה"סונה"). לא רק הזרם הדתי עצמו נתון במחלוקת, אלא גם האטימולוגיה של המילה "סופיות". יש הגורסים כי מקור השם הוא במילה "א-תסוו'ף", שאינה נגזרת מן השפה הערבית, שפירושה "טוהר הלב כלפי אללה". אסכולה אחרת טוענת כי מקורו של השם במילה "א-סופייה" הקרובה למילה צמר ("סוּף" בערבית), שהוא במקרים רבים החומר שממנו נארגו בגדיהם של הסגפנים בעולם הזה.
הסופיות מייצגת את הרמה הרוחנית השלישית באסלאם, "אחסאן" (שלמות או מצוינות): ידיעת האמת והעדות לאמת בעולם החומר, ולאחר מכן טיפוח הלב והנפש בהתאם לעדות ולידע שנצברו אצל הפרט. הסופיות נחלקת לסופיות מעשית וסופיות הלכתית. הסופיות המעשית קשורה בדמויות רוחניות כמו אבו אל-חסן א-שאד'לי, עבדול קאדיר אל-ג'ילאני, אחמד א-רפאעי ואחרים. הסופיות ההלכתית היא למעשה הסופיות של הטריקות (מסדרים), שקמו בעקבות כתביהם של ההוגים הראשונים. בין המסדרים: השאד'ליה, הקאדריה, הרפאעיה ועוד רבים אחרים. לכל מסדר מנהגים שונים בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולתרבות שאליה הוא משתייך. הפילוסופיה והתורה הסופית שונה בכל מסדר בהתאם לסביבה החברתית שבה הוא פועל. ואולם, כל המסדרים הסופיים באשר הם משלבים בין נוקשות ובין גמישות. במסדרים השונים נהוגים טקסים וריטואלים כגון צום, מזמורים, לילות שימורים, ריקודי סחרור, שתיקה והתבודדות.
כתבי היד המובאים כאן חושפים את הקורא לסופיות של איבן אל-ע'זאלי, ג'לאל א-דין א-רומי, שמס א-דין א-תבריזי, איבן ערבי, איבן עטא אללה א-סכנדרי, אחמד א-רפאעי, אבו אל-חסן א-שאד'לי, ושייח'ים רבים אשר השפיעו על תולדות הסופיות מאז ועד היום.
