אמנות השיר: ידיד נפש

---

ידיד נפש – מילים וביצועים

סימן:
י-ה-ו-ה. הפייטן אינו משקע בראשי המחרוזות את שמו, בהתאם למנהג הנפוץ בקרב פייטנים, אלא בוחר להציב בהן דווקא את שם השם: "יְדִיד... הָדוּר... וָתִיק... הִגָּלֶה".

מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. נתבונן למשל בשתי המחרוזות הפותחות את הפיוט:

יְדִיד נֶפֶשׁ אָב הָרַחֲמָן מְשֹׁךְ עַבְדָּךְ אֶל רְצוֹנָךְ
יָרוּץ עַבְדָּךְ כְּמוֹ אַיָּל יִשְׁתַּחֲוֶה מוּל הֲדָרָךְ
כִּי יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוּתָךְ מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם

הָדוּר נָאֶה זִיו הָעוֹלָם נַפְשִׁי חוֹלַת אַהֲבָתָךְ
אָנָּא אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ בְּהַרְאוֹת לָהּ נֹעַם זִיוָךְ
אָז תִּתְחַזֵּק וְתִתְרַפֵּא וְהָיְתָה לָךְ שִׁפְחַת עוֹלָם

ניתן לראות כי לכל מחרוזת חרוז עצמאי בשני הטורים הראשונים, בעוד הטור השלישי קרוב בחריזתו – גם אם לא זהה – לזו של הטור השלישי בשאר המחרוזות. אמנם יש לציין כי פיוטנו מתאפיין בחריזה שאינה מדויקת תמיד; כך למשל חרוז הקבע "-לָם" החותם את המחרוזות השנייה, השלישית והרביעית, מתחלף במחרוזת הראשונה ב"-עַם"; אך העקרון אחיד.

משקל:
משקל הברתי־פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. רווח מאוד בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. ברוב הצלעות: 9 הברות.