כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי
הרב יהודה אלקלעי (1878-1798), מהוגי הציונות, נחשב לראשון מבשרי הציונות המעשית והמדינית, והקדיש את כל מרצו לחזון יישוב ארץ ישראל. הוא פרסם את משנתו בעשרות כתבים שחיבר, הגה תוכנית מדינית להקמת יישוב יהודי בארץ ישראל ופעל למימושה.
אלקלעי נולד למשפחה יהודית דתית בסרייבו. בגיל 27 מונה לרב העדה הספרדית בעיר זמון שהייתה בשלטון אוסטרי, וכיהן בתפקיד עד עלייתו לארץ עם רעייתו אסתר ב-1874. אלקלעי כתב כ-20 ספרים וקונטרסים ועוד עשרות מאמרים שרבים מהם פורסמו בעיתונות העברית המרכזית של התקופה. אלקלעי שילב בכתביו טרמינולוגיה דתית-רוחנית עם תפיסה מדינית-גשמית באופן חסר תקדים לתקופתו, וקישר בין שיבת ציון לתהליכי גאולה ותשובה.
כתביו הראשונים של אלקלעי התמקדו בחינוך, חשיבות לימוד העברית והקריאה לעלות לארץ ישראל. בהמשך התפתחה התפיסה הציונית המגובשת שלו בעקבות עלילת דמשק שאירעה ב-1840 ובהשראת מאבק העם היווני לעצמאות.
הגות ציונית ומסעות תעמולה
ב-1843 שטח אלקלעי בספרו "מנחת יהודה" את תוכניתו המדינית להקמת בית לאומי לעם היהודי. בתוכניתו הציע לייסד אספה של מנהיגי היהדות, לנקוט מהלכים דיפלומטיים חובקי עולם, לרכוש קרקעות להתיישבות בארץ ישראל ולפתח בה מקורות הכנסה. וכל זאת, 50 שנה לפי שייסד הרצל את ההסתדרות הציונית.
בד בבד עם כתיבתו, יצא אלקלעי למסעות תעמולה ברחבי אירופה וייסד חברות שפעלו לקידום הרעיון הציוני. הוא דחק ביהודי אירופה לעלות לארץ ישראל, וכ-80 שנה לפני השואה התבטא כנביא זעם בהזהירו מפני אסון נורא שיפקוד את בני העם היהודי אם לא יעלו לארץ.
אולם למרות מאמציו המרובים, השקפתו לא כבשה את לבבות ההמונים ואף קמו לו מתנגדים, הן מקרב האורתודוקסים והן מקרב הרפורמים. אלקלעי נפטר בירושלים ב-1878, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
בספרייה הלאומית נאספו מגוון פריטים המעשירים במידע נרחב על אודותיו של הרב יהודה אלקלעי. רבים מכתביו זמינים לצפייה באמצעות אתר הספרייה, והם מאפשרים הצצה מרתקת אל השקפתו הציונית שנכתבה בלשונו הייחודית שעירבה בין חדש לישן ובין קודש לחול. מסמכים נוספים ששמורים בספרייה כוללים כתבי יד של אלקלעי וכן כרזות, מאמרים ומחקרים הנוגעים לרב וקורותיו, פעילותו הציונית, הגורמים שהשפיעו עליו והתגובות או ההתעלמות שלהן זכה.
