כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי על ארץ ישראל היה אישור השליטה שקיבלה בריטניה מחבר הלאומים, שנתן לה את הסמכות לניהול שטחי הארץ לאחר מלחמת העולם הראשונה. על בסיס סמכות זו שלטה בריטניה בארץ כ-30 שנה.
השלטון הבריטי החל בפועל ב-1917, עם כיבוש ירושלים ושטחים נרחבים בארץ מידי האימפריה העות'מאנית, ששלטה באזור כ-400 שנה. ב-1922 אישר חבר הלאומים את כתב "המנדט על פלשתינה", מסמך שהקנה לממשל המנדטורי אחריות למימוש הכרזת בלפור והקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, תוך שמירת זכויותיהם של כל תושבי הארץ. שלטון המנדט הסתיים ב-14 במאי 1948, יום הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
שלושת העשורים של שלטון המנדט נחשבים לתקופה היסטורית מכוננת, מהסוערות והמורכבות בתולדות הארץ והעם היהודי. לאורך התקופה נחלק היישוב היהודי בתפיסתו בנוגע ליחס הראוי לשלטון המנדט, והלכי הרוח הללו השתנו בתגובה להתפתחויות בארץ ובעולם.
המורכבות של תקופת המנדט
המנדט נחרט בתודעת הציבור היהודי בעיקר בתור שלטון זר, שהגביל עליית יהודים לארץ ולא פעל במידה הנדרשת להקמת מדינה יהודית ולהגנה על היישוב העברי. הזעם כלפי המנדט גבר בעקבות המשך הגבלת העלייה למרות הסכנה לחייהם של מיליוני יהודים, בזמן שזוועות השואה כבר נודעו בעולם. כשהבריטים מנעו מניצולי שואה לעלות לארץ, תפסו עולים בספינות מעפילים ושילחו את חלקם חזרה לאירופה, הכעס גבר מאוד. בשל כך, נאבקו המחתרות ותנועת המרי העברי נגד שלטון המנדט, מאבק שגבה מחיר דמים גבוה ועורר מחלוקות עזות בציבור ובהנהגה הציונית.
בתקופת המנדט הונחו היסודות למדינה שבדרך והתגבשה החברה היהודית הלאומית המודרנית. שלטון המנדט תרם לשיקום הארץ מהמשבר הקשה אליו נקלעה במלחמת העולם הראשונה, וכן יצר אקלים פוליטי, מנהלי וכלכלי שאפשר לבסוף את הקמת המדינה. בתקופת המנדט חלה בארץ תנופת פיתוח ומודרניזציה; נבנו ושופצו מערכות תשתית שכללו כבישים, מסילות רכבת, נמלי ים, מתקני מים וחשמל ושירותי דואר וטלפון; התפתחו ענפים רבים ובהם חקלאות, תעשייה, בנקאות, מסחר ושירותים ציבוריים כגון חינוך, רפואה ורווחה.
השלטון הבריטי כונן בארץ מערכת משפט המבוססת על שלוש ערכאות השיפוט שהשתלבו בהמשך במערכת המשפט הישראלית, וזו אף אימצה עקרונות נוספים מהמשפט המנדטורי. כמו כן הונהגו שיטת רישום המקרקעין ומדיניות התכנון והבנייה שבסיסן משמש עד ימינו. בשנים אלו הוקמו בארץ עשרות יישובים חדשים, וירושלים היהודית גדלה והפכה ממקבץ שכונות לעיר גדולה ומפותחת. בתקופה זו צמחה האוכלוסייה היהודית בארץ מכ-60 אלף לכ-600 אלף איש, וכלל אוכלוסיית הארץ התרחבה מכ-600 אלף לכ-1.8 מיליון איש.
בספרייה הלאומית שמורים אין-ספור פריטים המספרים את סיפורה המורכב של תקופת המנדט. בספרייה אפשר להתרשם בין היתר ממפות היסטוריות, צילומים המנציחים אירועים מכריעים ורגעים יום-יומיים, ראיונות מוקלטים עם דמויות מעניינות, סיפורים מבלוג הספרייה, כרזות המעידות על האווירה ביישוב, שירים ויצירות תרבות בהשראת התקופה וכן ספרים, מחקרים, קטעי עיתונות ומסמכים רשמיים הנוגעים לתקופה.
