רוק ישראלי בשנות השישים – עידן להקות הקצב

---

בצלאל (צאל) יונגרייז היה הראשון שהקליט שיר רוקנרול בעברית. השנה היתה 1963, ושירו "הי ילדונת" זכה להצלחה סבירה במצעד הפזמונים של הגל הקל בקול ישראל.

השיר היה נטע זר במציאות בה שלטו שירים לאומיים, או שירים בהשפעת השנסונים הצרפתיים והזמר הרוסי. לפתע בין האקורדיון של "התרנגולים" לרומנטיקה הענוגה של גאולה גיל צץ לו השיר החצוף של יונגרייז, בקצב אמריקני מהיר עם פסנתר משתולל בסגנון ג'רי לי לואיס.

למהפכת הרוק לקחו עוד כמה שנים להבשיל בישראל השמרנית והצעירה, והיא התחילה, כטיבן של מהפכות, מהשוליים. דור חדש גדל בישראל שניסה בכל דרך לשמוע את הרוק העכשווי מבריטניה וארצות הברית. אותם נערים "סלונים" הצליחו להאזין לשירים האלה בתחנות רדיו שונות בגלים קצרים, דוגמת רדיו רמאללה הירדני, והחלו לנגן מוזיקה בעצמם. הלהקות החדשות שהוקמו על ידי בני נוער ניגנו תחילה את הלהיטים האהובים עליהם במועדונים קטנים, מרביתם באזור המוסכים הנידח ברחוב המסגר במזרח תל אביב, ובעיר העתיקה ברמלה. לאחר מכן החלו כמה מהן לכתוב ולבצע חומר מקורי שכתבו.

מעט לפני מלחמת ששת הימים, הכוכב העולה, יוצא להקת הנח"ל ושלישיית גשר הירקון, אריק איינשטיין חבר לשמוליק קראוס וג'וזי כץ להקלטת האלבום שנחשב לאלבום הרוק העברי הראשון בישראל – החלונות הגבוהים. האלבום זכה לתשומת לב גדולה, גם בעקבות המלודיות הכובשות שלו והעיבוד החדשני שלו, וגם לנוכח המילים החריגות של שיריו: באחד מהם הוא קורא לנביא יחזקאל "בומבה של נביא", ובאחר הוא שר באירוניה מקאברית על חיילי שוקולד.

מלחמת ששת הימים שהגיעה מיד לאחר מכן הביאה להתפוצצות להקות הקצב. המורל היה מורם, אנשים חשו ביטחון ורצו לחגוג ולבלות, והפתיחות לחדשות מהמערב היתה בשיאה. איינשטיין המשיך להיות סוכן השינוי, והחל לשתף פעולה עם כוחות צעירים חדשים כלהקת הצ'רצ'ילים, שלום חנוך ומישה סגל. אפילו הלהקות הצבאיות הבינו את רוח הזמן, הניחו את האקורדיאון והחלו לשיר רוק גיטרות, אם כי הוא עדיין היה מעודן יחסית וכפוף לנורמות הצה"ליות.

גם לתיאטרון הקצב הגיע, החל משיתוף הפעולה של זוהר לוי עם חנוך לוין במחזמר הסאטירי מלכת אמבטיה, ועד למחזות זמר נועזים ורועמים כמו "קפוץ", "שיער", ו"אל תקרא לי שחור".

עשור חלף מאז שצאל יונרגרייז שר על הילדונת, ועד שהרוק השתלט על הזרם המרכזי של המוזיקה הפופולרית בישראל. נערים מהפריפריה הפכו עתה לכוכבים, והמוזיקה הישראלית ערב מלחמת יום הכיפורים היתה מלאה בהם: מגרי אקשטיין ועד לצביקה פיק, מבועז שרעבי ועד לגבי שושן, ממיקי גבריאלוב ועד לעוזי פוקס, הקצב הכתיב את הקצב.

בדף זה קיבצנו כמה מההקלטות הנדירות, מכרזות מופעי התקופה וכמה קטעי עתונות מעניינים במיוחד על עידן הקצב.

האזנה נעימה!