על הקפדתה של קהילת יהודי ג'רבה על השפה העברית

אחד המאפיינים שבהם מתהדרת קהילת יהודי ג'רבה הוא ההקפדה הרבה על השפה העברית. להקפדה זו פנים רבות: היא באה לידי ביטוי בהגייה נכונה ומוטעמות של אותיות העברית, בלימוד דקדוק ובהשפעתו של נוסח התפילה, בקריטריונים הלכתיים מחמירים לקריאות בתורה ולתפילה כפועל יוצא של ההקפדה ובכלל באהבה גדולה לשפה העברית, שהיותה כר פורה ליצירה תורנית ענפה (באי ג'רבה היו בתי דפוס רבים, כמות הספרים שנדפסו בו לנפש הייתה עצומה).

כבר בספרו של ר' יוסף קארו, השולחן ערוך, נקבע כי אין למנות שליח ציבורר "שקורא לאלפין עיינין ולעיינין אלפין" (אורח חיים, נג), כלומר איננו מבטא נכון את האותיות. עמדה זו משקפת את החשיבות שניתנה באותה התקופה להקפדה על העברית. הגלויות וההשפעה של התרבויות הזרות חלחלו גם באופן טבעי אל המבטא וההגייה, ומאחר שבשפות האירופיות תנועות עי"ן וחי"ת אינן קיימות, עיצורים אלו הלכו ונשתכחו מן השפה העברית בארצות ירופה. לא כן הדבר בארצות דוברות ערבית, שבהן, בהשפעת הערבית שבה קיימים עיצורים דומים, נשמרו עיצורים אלו.

בג'רבה, שהייתה מוקד של נאמנות למסורת ולשימור העבר בתוניסיה (במיוחד לאחר חדירת ההשלכה והתרבות הצרפתית למקום), תופעה זו בלטה במיוחד. ספרו של הרב שאול הכהן (1772–1848), שמטרתו "למד את בני יהודה כיצד היא הקריאה הנכונה לקטנים ולזקנים ולנערים", הוא דוגמה מובהקת לכך. עד היום משמש ספר זה כספר יסוד בדקדוק במסורת הג'רבאית, וכל דיון בנושא מתייחס אליו. צאצאיו של המחבר עסקו אף הם בדקדוק, ויש בהם רבנים יהודים בקרב יהודי תוניסיה.

הספר, שבהקדמתו מוסברת בהרחבה חשיבותו של הדקדוק במסורת היהודית, השפעתה של הגלות על הפגיעה בו והמענה שהספר מבקש לתת לבעיה – עוסק, בין היתר, בהגיית האותות, בשורשים, בדגשים, בבנייני הפועל, בשמות, בבניינים ואף בטעמי המקרא.

ביטוי נוסף לחשיבות השפה העברית בג'רבה הייתה קריאתו של הרב כלפון משה הכהן (1874–1950) לדבר עברית כחלק ממימוש המעשה הציוני: "כי הגאולה נחוץ לה שפה חיה עברית טהורה וכתב עברי טהור. וכן הקדים ה' כזאת וכזאת להחזיר עטרת שפתנו ליושנה". יש לציין כי במאה העשרים ראו אור בג'רבה כמה וכמה כתבי עת על טהרת העברית.

זיקה זו לשפה העברית באה לידי ביטוי כאמור בנוסח התפילה. תפילתם של יהודי ג'רבה אינה שמה דגש על המנגינות, ותימנע ככל הניתן משיבושי מילים בהטעמה ומניגון אך ורק בשל אילוצים מוזיקליים – זאת בשל חשיבותה של ההגייה הנכונה.

דרישת ההקפדה בקריאה בתורה גבוהה מדרישתה בתפילה, אולם בתפילות הג'רבאיות המקוריות ניתן לשמוע הקפדה יתרה בתפילה על כל מרכיביה – שווא נא ושווא נח, הגייה נכונה של האותיות, הקפדה על דגשים והטעמה נכונה. זאת, לצד תופעות ייחודיות למסורת הג'רבאית בשפה העברית (צָלֲלוּ בחטף פתח במקום בשווא) ועוד. מאפיינים ייחודיים אלו תוכלו לשמוע בהקלטות של המסרנים הג'רבאיים באתר, ובמיוחד בקריאות בתורה, כמו הקריאות של רון חדאד.