מבואות לשירת הבקשות

מנהג שירת הבקשות הוא אחד השיאים המובהקים של עולם הפיוט היהודי בקהילות יהודי צפון אפריקה והמזרח. המנהג המקובל עד ימינו התפתח בעיקר בהשפעת חבורות המקובלים והמשוררים שפעלו בצפת וברחבי המזרח וצפון אפריקה מהמאה ה16 ועד המאה ה־20, ובהשראת המנהגים העתיקים של תיקון חצות ובפרט מנהג השירה לפנות בוקר כהקדמה לתפילת שחרית. במאות השנים האחרונות, שירת הבקשות מתקיימת בעיקר בשבתות החורף לפנות בוקר. לאורך השנים התפתחה המסורת לכדי מהלך פיוטי־מוזיקלי־רוחני־חברתי משוכלל, הכולל פיוטים מופלאים המתייחסים לשבת, לאהבה בין אדם לאלוהים ובין עם ישראל והקב"ה, תקווה לגאולה, חיזוק הקהילה ועוד. מבחינה אמנותית נבנו מהלכים פואטיים־מוזיקליים ארוכים ומורכבים המושרים ברצף של כ־3–4 שעות, בשיתוף פייטנים מובילים וחברי הקהילה.