مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
הניצנים נראו בארץ / שיר השירים הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ |
|
כבר במסכת סופרים (פרק יד) נזכר כי מגילת שיר השירים נקראת בפסח. האשכנזים קוראים אותה בשבת חול המועד בבית הכנסת, ואילו יהודי איטליה ותימן נוהגים לקוראה בשביעי של פסח. במנהגים אחדים היא נקראת בליל הסדר, לאחר הסדר ופיוטיו כולם. אין עונה ההולמת את קריאת המגילה הזאת שניחוחותיה, מראותיה וקולות הטבע שבה אומרים התעוררות, נעורים ואביב, כתקופת ניסן. והפסוק המושר כאן הוא אולי הפסוק האביבי ביותר ממגילת שיר השירים. דרשתו של ר' עקיבא את שיר השירים כקודש קודשים, כשירת האהבה שבין הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, נטמעה בעם ישראל לדורותיו. במסורות המדרשיות השונות ובזוהר נדרשות שיחתו של הדוד עם הרעיה והמוצאות אותם, כמתייחסות לעניינים שונים מחיי העם, וביותר סביב שעבוד מצרים, היציאה משם, ההליכה במדבר ומעמד הר סיני. אף זו סיבה לשירת השיר הזה בחג הפסח. וכך נדרשו פסוקינו בפסיקתא רבתי פרשה טו, כמדברים ביציאת מצרים - "הניצנים נראו בארץ" - זה משה ואהרן. "ועת הזמיר הגיע" - הגיע זמנה של ערלה שתיזמר [=שתיחתך]; הגיע זמנם של מצרים שייזמרו; הגיע זמנם של עבודת כוכבים ומזלות שלהם שתיעקר מן העולם – "ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ה'" (שמות לב, יב); הגיע זמנו של ים שייבקע, "ויבקעו המים" (שם יד, כא); הגיע זמנה של שירה שתיאמר, "אז ישיר משה ובני ישראל" (שם טו, א); הגיע זמנה של תורה שתינתן, "עזי וזמרת יה" (שם שם, ב)... "וקול התור נשמע בארצנו" - אמר ר' יוחנן קול תייר טב [=תייר טוב] נשמע בארצנו, זה משה – "ויאמר משה כה אמר ה': כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים" (שם יא, ד): "התאנה חנטה פגיה" - אלו שלושת ימי אפילה שבהם כלו רשעי ישראל. [=מכת חושך], "והגפנים סמדר נתנו ריח" - אילו הנשארים, שעשו תשובה ונתקבלו.. |
| • הַנִּצָּנִים – זוהי מלה יחידאית בתנ"ך ומשערים כי משמעה הפרחים, לפי הפסוק מבראשית מ, י וּבַגֶּפֶן שְׁלשָׁה שָׂרִיגִם וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים. היום מקובלת המלה במשמעות של ראשית הפרחים או הענפים. • נִרְאוּ בָאָרֶץ – עם הופעת האביב, שכן בפסוק הקודם נאמר שהסתיו עבר והגשם חלף הלך לו. • עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ – הגיע זמן השירה. לפי המשך המשפט נראה כי מדובר בזמרת הציפורים. יש האומרים כי זמיר הוא שם פרטי של ציפור מזמרת, המקבילה לתור שבצלע הבאה. • וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ – באביב נשמעת גם המייתו של התור שהוא עוף הדומה ליונה. • הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ – עץ התאנה הוציא מתוכו פגים רבים, כלומר את פרחיו הקטנים, שכשיבשילו יהפכו לפירות זעירים בעטיפה כוללת, שתהפוך לציפת הפרי. • וְהַגְּפָנִים סְמָדַר – הגפנים חנטו, כלומר הוציאו מעצמם את הסמדר - אשכולות תפרחת הגפן הזעירה. • נָתְנוּ רֵיחַ... – הפיצו ריח. |
| عنوان |
הניצנים נראו בארץ / חסידות פולין / שרה פרידלנד בן-ארזה, רזיה וצבי זלבסקי |
|---|---|
| تقليد |
חסידויות נוספות - חסידות פולין |
| لحن تراثي |
הניצנים נראו בארץ / חסידות פולין |
| מאפייני הקלטה -ara |
בהפקת האתר |
| السلم الموسيقي |
כללי |
| دورة العام |
פסח |
| ملحن |
ללא מלחין ידוע |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
