سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
התקוה
מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל |
اللغة:
שפה נוכחית
התקוה
لتكبير النص لتصغير النص- تسجيل راديو
-
מתוך:
- יום השנה למות ד"ר חיים ויצמן
- 1953 القيمين:
- אימבר, נפתלי הרץ (מחבר)
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
-
01.
1:58התקוה
-
02.
7:20נאום
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
| כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה - עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. |
|
נפתלי צבי אימבר חיבר את התקווה (תקוותנו) ברומניה או בגליציה בשנת 1877 או 1878 - ככל הנראה בעקבות ייסוד פתח תקווה, ועיבד אותו פעמים רבות. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882, הוא הוסיף בתים נוספים. השיר פורסם באוסף השירים של אימבר, "ברקאי", בירושלים, 1886. בין השנים 1887-1888 שמואל כהן איש העליה הראשונה, התאים את השיר ללחן מולדבי-רומני, Carul cu Boi. שניים מתוך עשרת הבתים המקוריים הפכו לימים להמנון הלאומי. שמואל כהן שביצע את מלאכת ההרכבה סיפר: "בימים ההם נמצא בראש פינה נפתלי הרץ אימבר, הוא נתן לאחי את קובץ שיריו ברקאי עם כתובת חמה למזכרת, ואחי שלח לי את החוברת הזאת לגולה. מכל השירים מצא חן בעיני שיר "התקווה". כעבור זמן קצר עליתי לארץ. במולדתי רגילים היינו לשיר במקהלה את השיר הרומני "'Hâis, cea!". החילותי אני הראשון לשיר את התקווה על פי המנגינה הזרה שידעתי, זו המושרה כיום בכל תפוצות ישראל... ואני חושב את עצמי למאושר כי זכיתי להיות ראשון השרים את השיר 'התקווה'." השיר המקורי, בעל עשרה בתים, כונה "תקוותנו". בתקופת התורכים השיר נקרא "המזמור הלאומי", והיה ההמנון הלא רשמי של יהודי ארץ ישראל. כאשר אברהם משה לונץ הדפיס את השיר בשירון "כינור דוד", הוא נחקר על ידי בלשים תורכיים והואשם בהסתה. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים היתה בארץ תחושה של גאולה, אך גם בתקופת המנדט היה אסור להשמיע את "התקווה" ברדיו. בשנת 1919, בהקלטה היסטורית לכבוד הצהרת בלפור, השיר בוצע על ידי הזמרת אלמה גלוק, ששרה את הגרסה המוקדמת ("התקווה הנושנה לשוב לארץ אבותינו..."). עם זאת, מסיבות שונות התקוה הפכה להמנון רשמי של מדינת ישראל על פי החלטת ממשלה רק בשנת 2004. |
| عنوان |
התקוה |
|---|---|
| من |
יום השנה למות ד"ר חיים ויצמן |
| تاريخ الإنتاج |
1953 |
| القائمون على العمل |
אימבר, נפתלי הרץ 1856-1909 (מחבר) |
| ملاحظة حول المكان والوقت |
על גבי התקליט: 30.9.1953 |
| الفني |
Songs, Hebrew |
| لغة |
heb |
| المدة الزمنية |
00:01:58 |
| ملاحظات |
מתוך: "עצרת האזכרה ביום השנה למותו של הנשיא ד"ר חיים ויצמן". |
| رقم الرف |
K-05799-01-B-01 |
| رقم النظام |
990037645200205171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
נפתלי צבי אימבר חיבר את התקווה (תקוותנו) ברומניה או בגליציה בשנת 1877 או 1878 - ככל הנראה בעקבות ייסוד פתח תקווה, ועיבד אותו פעמים רבות. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882, הוא הוסיף בתים נוספים. השיר פורסם באוסף השירים של אימבר, "ברקאי", בירושלים, 1886. בין השנים 1887-1888 שמואל כהן איש העליה הראשונה, התאים את השיר ללחן מולדבי-רומני, Carul cu Boi. שניים מתוך עשרת הבתים המקוריים הפכו לימים להמנון הלאומי.
שמואל כהן שביצע את מלאכת ההרכבה סיפר: "בימים ההם נמצא בראש פינה נפתלי הרץ אימבר, הוא נתן לאחי את קובץ שיריו ברקאי עם כתובת חמה למזכרת, ואחי שלח לי את החוברת הזאת לגולה. מכל השירים מצא חן בעיני שיר "התקווה". כעבור זמן קצר עליתי לארץ. במולדתי רגילים היינו לשיר במקהלה את השיר הרומני "'Hâis, cea!". החילותי אני הראשון לשיר את התקווה על פי המנגינה הזרה שידעתי, זו המושרה כיום בכל תפוצות ישראל... ואני חושב את עצמי למאושר כי זכיתי להיות ראשון השרים את השיר 'התקווה'."
השיר המקורי, בעל עשרה בתים, כונה "תקוותנו". בתקופת התורכים השיר נקרא "המזמור הלאומי", והיה ההמנון הלא רשמי של יהודי ארץ ישראל. כאשר אברהם משה לונץ הדפיס את השיר בשירון "כינור דוד", הוא נחקר על ידי בלשים תורכיים והואשם בהסתה. לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים היתה בארץ תחושה של גאולה, אך גם בתקופת המנדט היה אסור להשמיע את "התקווה" ברדיו. בשנת 1919, בהקלטה היסטורית לכבוד הצהרת בלפור, השיר בוצע על ידי הזמרת אלמה גלוק, ששרה את הגרסה המוקדמת ("התקווה הנושנה לשוב לארץ אבותינו..."). עם זאת, מסיבות שונות התקוה הפכה להמנון רשמי של מדינת ישראל על פי החלטת ממשלה רק בשנת 2004.
وسوم
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
المزيد من الأداء
התקוה
מקהלת קול ציון לגולה; תזמורת קול ישראל
התקוה
שורץ, ויליאם
התקוה
רונלי-ריקליס, שלום; מולינרי, ברנרדינו; תזמורת צה"ל
התקוה
רונלי-ריקליס, שלום; מולינרי, ברנרדינו; תזמורת צה"ל; מקהלת ירושלים
התקווה
תזמורת הבידור של קול ישראל
התקוה
התזמורת הסימפונית של סי. בי. אס. ישראל
Hatikva
חיים, ארז
Hatikvah
Hatikvah
Harrison, Michael Allen
התקווה
פישר, דודו
התקוה
התקוה
טאקר, ריצ'רד
התקוה
התקוה
Sims, A.-E; מקהלת גברים יהודית מלונדון; Central Band of the Royal Air Force (Great Britain)
התקוה
ליכטנשטין, מתתיהו; מטוס ליכטנשטין ותזמרתו
התקוה
לוסטיג, איתן; אגודת התזמורת הפילהרמונית הישראלית; המקהלה הקאמרית תל אביב (1940-1967)
התקוה
תזמורת קול ישראל
התקוה
ברנדמן, ישראל; מקהלת הפועלים תל אביב
התקוה
ברנדמן, ישראל; מקהלת הפועלים תל אביב
התקוה
תזמורת קול ישראל; תזמורת משטרת ישראל
התקוה
לברי, מרק; מקהלת קול ציון לגולה
התקווה
תזמורת סימפונית
התקווה
זמרי א.ב
התקווה
תזמורת מזל טוב
התקווה
סטל, יונתן
התקוה
התקווה
זמרי א.ב
התקווה
תזמורתו של בנדיקט סילברמן
התקוה
תזמרת בנדיקט זילברמן
התקווה
להקת כוורת
התקווה
איירין
