אהבה אסורה בפטרבורג

לאיש המוסד, יוגב בן-ארי, היו שתי אהבות גדולות. הראשונה, אהבת נעורים עזה, לאורית, בת גילו מן המושב בערבה. אהבה זו הובילה לנישואים אשר הסתיימו כעבור עשר שנים בגירושים כואבים. האהבה השנייה הייתה לאנה, אותה הכיר כאשר הוצב כסוכן המוסד בסנט-פטרבורג. זו הייתה אהבה אסורה על פי חוקי המוסד אך צו הלב של יוגב גבר על חוקי המוסד. מכאן מתחילה, כמובן, תסבוכת אשר אותה לא אפרט. שני סיפורי האהבה כתובים ברגש רב ונוגעים ללב. בצידם יש סיפורים על מבצעים של המוסד אשר כמותם אנו קוראים בעמודי החדשות. הפעם הסיפור מובא מפי המבצע וזה נותן לדברים מימד של כנות. הדברים אינם בשחור-לבן, הטובים לפעמים רעים והרעים - גם להם יש חלקים אנושיים שעמם אפשר להזדהות. קראתי את הסיפורים וחשבתי בלבי על אותם סוכנים עלומים המסכנים את חייהם על מנת לסכל מזימות מרושעות נגד מדינת ישראל הנרקמות בכל מיני פינות של העולם. מאחר וחייתי שנים אחדות בפריז בשליחות של משרד החינוך, נחשפתי מעט לעולמם של אנשי המוסד אשר התגוררו שם והספר הזכיר לי אותם. אין ספק שאנו חייבים להם תודה גדולה על האפשרות לנהל חיים נורמאלים כאשר כה רבים הם דורשי רעתנו ! ; דמותו של יוגב, גיבור הספר, היא מורכבת. המספר חושף את תכונותיו הטובות בצד אלו השליליות ויוצר דמות עגולה. אהבה לעיר סנט-פטרבורג ולחמודותיה והערצה לסופרים הרוסיים הגדולים שזורים לכל אורך הספר וזאת כנראה מכיוון שהמחבר הוא ד"ר לספרות. בגלגולו הקודם היה המחבר איש מוסד וזה כמובן מוסיף לאמינות הסיפור.