איורים עבריים

ספרה של אילה גורדון מתאר את האיור בספרות הילדים העברית לפני העברת מרכז הכובד של ספרות זו מאירופה, בעיקר מרוסיה ומגרמניה לישראל. הוא מלווה את התערוכה הנפלאה במוזיאון נחום גוטמן - "איורים עבריים: העידן הבין-לאומי 1900-1925" אשר נפתחה בחודש ספטמבר 2005 ומאפשר לנו להתחבר לצמיחתה של מסורת האיור אשר לוותה את הופעתם של ספרי הילדים הראשונים שיצאו לאור בעברית. בתערוכה מוצגים למעלה מ-30 ספרי ילדים בעברית, נדירים ומרהיבים ביופיים, שחלקם נחשפים לציבור בפעם הראשונה. ; הספרים הודפסו ויצאו לאור בין השנים 1900 ל-1925 באודסה, פרנקפורט, ברלין וארצות הברית, והם מייצגים את המהלך היזום והמתוכנן של ההנהגה הציונית במזרח אירופה בראשית המאה הקודמת, שנועד לייצר רפרטואר עברי לילדים בגיל הרך, למטרות לימוד, הנאה ועיצוב הזהות העברית. התערוכה מתעדת את צעדיה הראשונים של מערכת החינוך היהודית-חילונית האלטרנטיבית שאביו של גוטמן, הסופר ש. בן-ציון, היה אחד ממייסדיה וממוריה הראשונים. בהעדר מאיירים יהודיים מקצועיים, הופקדה מלאכת האיור בידיהם של כמה מגדולי הציירים היהודיים הרוסיים של אותה תקופה: מרק שאגאל, יששכר ריבאק, אליעזר ליסיצקי, נתן אלטמן ואחרים. ספרים אחרים אוירו על-ידי מאיירים רוסיים ידועי-שם, כמו: נארבוט ומיטרוחין.