תהילים
ספר תהילים, 1921, הספרייה הלאומית

ספר תהילים

ספר תהילים הוא אחד מספרי המקרא המוכרים והנקראים ביותר. בנוסח התנ"ך המקובל בימינו, תהילים הוא הספר הראשון בקובץ ה"כתובים" (הקובץ השלישי והאחרון בתנ"ך). תהילים הוא הספר הארוך ביותר בתנ"ך, ובנוסח המקובל יש בו 150 פרקים הכתובים בסגנון שירי. כל פרק נחשב למזמור העומד בפני עצמו. פסוקי תהילים רבים משולבים בסדרי התפילות, בברכות ובטקסים מגוונים בשגרה ובמועדים מיוחדים.

לאורך הדורות התפתחה תפיסה הרואה בקריאת פרקי תהילים אמצעי להתעלות רוחנית ולהתקרבות לאל, וכן מייחסת לה סגולה מיוחדת לעורר את רחמי האל ולזכות בישועה ונחמה. כך פשט המנהג לקרוא מזמורי תהילים במצבים של סכנת חיים, בשעת מצוקה, בתקופות משבר, לרפואת חולים ובכל מעמד שאדם מבקש הצלה ועזרה.

יש המקפידים לקרוא פרקי תהילים בקביעות ואף בתדירות יומיומית. במדינת ישראל אמירת תהילים רווחת כיום בעיקר בציבור הדתי, אך נפוצה גם בקרב רבים שאינם שומרי מצוות, ובמיוחד בתקופות מלחמה ובעקבות פיגועים או אסונות אחרים.

יש המחשיבים את התהילים לאחת מפסגות השירה המקראית ואף השירה העולמית, ובהשראת הספר חוברו יצירות תרבות רבות בעולמות הפיוט והשירה העברית, המוזיקה הקלאסית והפופולרית. מזמורים מהספר הולחנו, חלקם תורגמו לשפות אחרות, והושרו בפי זמרים ידועים ישראלים ובין־לאומיים. 

ההיסטוריה של תהילים

מקור השם תהילים במילה "תהילה", תשבחות ודברי הלל. בספרות חז"ל נקרא הספר "תילים", ובימי הביניים כמה מהפרשנים כינו אותו "תהילות". מלבד דברי שבח לאל, כפי שמשתמע משמו, הספר מבטא גם תחנונים, קינות, וידויים והודיה. התכנים מביעים קשת רחבה של אמונות, דעות, רגשות ומצבים נפשיים, וכל זאת מנקודות מבט אמוניות, אישיות ולאומיות. לפי המסורת, בימי בית המקדש נהגו הלוויים לשיר פרקי תהילים בזמן עבודת הקורבן.

זהות מחברי ספר תהילים, כמו גם תקופת כתיבת הספר, שנויות במחלוקת. ככל הנראה כתיבת המזמורים ועריכתם נמשכה מאות שנים. לפי המסורת, מרבית המזמורים נכתבו בידי דוד המלך, ומעריכים כי כמה מהפרקים נכתבו בתקופות מאוחרות יותר. מרבית הפרקים נפתחים בכותרת המוסיפה פרט כלשהו הקשור לפרק, כמו שם המחבר (למשל "לדוד", "לאסף" ו"לבני קורח"), סוג המזמור (לדוגמה "שיר למעלות" ו"מזמור שיר"), או המעמד שבו נאמר. לאורך השנים נודעו כמה חלוקות פנימיות של הספר. לפי חלוקה מקובלת, תהילים מחולק לחמישה חלקים שכל אחד מהם נחתם בפסוק המעיד על סיום חלק.

בספרייה הלאומית שמורים חומרים מעניינים רבים הנוגעים לספר תהילים על היבטיו הדתיים, ההיסטוריים והתרבותיים. באוספי הספרייה אפשר להתרשם ממהדורות של ספרי תהילים שהודפסו בתקופות וארצות שונות, כתבי יד עתיקים, ספרי מחקר ופרשנות, קמעות עם קטעי תהילים והקלטות של מזמורים מולחנים ושל שיחות על מנהגי קריאת תהילים במסורות שונות. אפשר גם לעיין בצילומים, כרזות וקטעי עיתונות מישראל ומהעולם המעידים על מרכזיותו של הספר בחיים היהודיים והישראליים.