קדיש

---

קדיש הוא קטע תפילה עתיק, מהידועים ביותר בסדר התפילה היהודי. הקדיש נאמר בארמית, שאינה מובנת למרבית הציבור, ולמרות זאת השתרש עמוק במסורת היהודית ונשמע גם מפי יהודים רבים שאינם שומרי מצוות. הקדיש נאמר בכל תפילה ובאירועים מגוונים במעגל החיים היהודי, אך בימינו הוא מוכר בעיקר כביטוי לאבל, נקרא בטקסי זיכרון לאומיים ופרטיים ומעורר רגשות עמוקים בקרב רבים. הקדיש הוא תפילת שבח והלל לאל, הנפתחת במילים "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", שפירושן יתגדל ויתקדש שמו הגדול. מרבית תפילת הקדיש נאמרת רק בפי האנשים שנדרשים לומר אותה כגון החזן או אבלים, אולם במרכזה עומדת הברכה "יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא" שהציבור עונה. לפי ההלכה קדיש נאמר במניין, כלומר בנוכחות עשרה אנשים לפחות.

הקדיש נאמר במצבים שונים, להם מותאמים נוסחים ייחודיים, בעלי מבנה דומה, הנפתחים ב"חצי קדיש". הנוסחים המדויקים ודרכי אמירתם משתנים בין העדות. "חצי קדיש" לבדו נאמר להפרדה בין חלקים בתפילה. נוסחים אחרים אומר החזן בסיום כל תפילה וכן אומרים לאחר לימוד תורה שבעל־פה ברבים, בסיום לימוד מסכת מהתלמוד ולאחר הקבורה בטקס ההלוויה. אבלים אומרים "קדיש יתום" בלוויות ואזכרות, בתפילות בציבור בתקופת האבל ובימי זיכרון. 

התפתחות הקדיש

נסיבות חיבור הקדיש, זהות מחבריו והתפתחות הקדושה המיוחסת לו אינן ידועות בוודאות. מקור הקדיש בשילוב של פסוקים ותפילות עצמאיות, שנאמרו בתקופות קדומות על-ידי יחידים וחכמים, בסיום דרשה שנשאו בציבור. ככל הנראה נכתב הקדיש בארץ ישראל בתקופה הביזנטית ושולב בתפילות בציבור. יש הסוברים כי הקדיש נכתב בעברית ותורגם לארמית מכיוון שהייתה מדוברת יותר. בתקופת הגאונים התמסדה אמירת קדיש בתפילות בציבור, לאחר לימוד תורה ומפי שליח הציבור בטקסי הלוויה. ההקשר הרחב למוות, אבל ושכול ומסורת קריאת קדיש בפי אבלים התפתחו מאוחר יותר, בימי הביניים - ייתכן שבעקבות מסעי הצלב העקובים מדם. עם התעצמות המיסטיקה היהודית התחזק המנהג לומר קדיש לכפרת המת.

החשיבות המיוחסת לקדיש באה לידי ביטוי גם בתחומי התרבות. כך למשל הפואמה "קדיש" שכתב המשורר האמריקאי אלן גינסברג זכתה לפרסום רב ועובדה גם למחזה שהועלה ב"הבימה". יצירה ידועה אחרת היא סרט הקולנוע הרוסי "קדיש" שיצא ב־2019 והוקדש לזכר קורבנות השואה. על רקע מרכזיותו של הקדיש בהוויה היהודית, הוא עומד במוקד מחלוקות טעונות בין השקפות שונות ביהדות. אחת הסוגיות הבולטות היא אמירת קדיש בפי נשים. יש נשים הנוהגות כך ואף זוכות לגיבוי מרבנים, אולם רבנים רבים מתנגדים לכך. קול נוסף קורא לומר קדיש בעברית כדי שהציבור יבין את הטקסט. נוסף לכך, בתגובה למשמעות האמונית של מילות הקדיש חוברו לתפילה נוסחים חלופיים המותאמים להשקפת עולם חילונית, והם מקובלים במיוחד בקיבוצים.

בספרייה הלאומית שמורים פריטים רבים המאירים היבטים מגוונים של תפילת הקדיש ומשמעותה בחיים היהודיים. באוספי הספרייה אפשר להאזין להקלטות של אמירת קדיש במסורות שונות ולעיין בכרזות, צילומים, כתבי יד, ספרים ומאמרים הקשורים לנושא. כמו כן אפשר לקרוא כתבות עיתונאיות המסקרות אירועים שבהם נאמר קדיש בנסיבות מיוחדות ומרגשות.