השואה
הגדה של פסח שאייר שורד שואה

השואה

בדברי הימים של המין האנושי מוכרת השואה שהתרחשה באירופה בזמן מלחמת העולם השנייה (1945-1939) לגדול הפשעים שביצע עם אחד באחר, ולאירוע חסר כל תקדים היסטורי – הן מבחינת ההיקף, הן מבחינת הטכנולוגיה הרצחנית שבה נעשה שימוש והן מבחינת הנכונות של גרמניה הנאצית, עוזריה, משתפי פעולה ושלטונות בעלי בריתה להשמיד כל זכר חי לקיומו של העם היהודי מעל פני האדמה.

בספרייה הלאומית שמורים פריטים רבים הקשורים לשואה, ובמיוחד כאלה הקשורים למקומו של הספר בימים של אימה וחורבן.

החומרים מגוונים ומאירים צדדים שונים: הצלת ספרים ערב השואה ובמהלכה, פעילות ההוצאה לאור של ספרים עבריים בארצות שתחת הכיבוש הנאצי, מאמצי ההצלה של ספרים וכתבי-יד מיד לאחר השואה, פריטים הקשורים לקהילות וליחידים שהושמדו בשואה, וספרים של יחידים ששרדו כדי לספר ולהזכיר: ספרי זיכרונות, ספרי עדות ועוד.

כמו כן שמורים בספרייה צילומים, ארכיונים אישיים של שורדי שואה, מוזיקה מהתקופה ותיעוד בעל פה.

תעודות ארכיוניות וחפצים ייחודיים שנוצרו בגטאות, במחנות ריכוז ובמקומות מסתור בימי מלחמת העולם השנייה מספרים באופן ייחודי על הזוועה שהתרחשה בימי רצח העם היהודי. את מכלול התיעוד הזה משלימים פריטים שנוצרו על ידי שארית הפליטה, העקורים והמעפילים שלא איבדו את התקווה והרצון לחיים. 

גבורה

הגבורה היהודית בשואה התבטאה בפעולות התנגדות אמיצות שבוצעו במטרה לסכל ולצמצם את מעשי הזוועה של הנאצים, לשמור על צלם אנוש ולחזק את רוח היהודים. מעשי הגבורה כללו גם לחימה של פרטיזנים ומחתרות. מרד גטו ורשה נחשב לסמל ההתנגדות בשואה, והשתתפו בו כל יושבי הגטו תוך שיתוף פעולה בין שני ארגוני ההתנגדות: הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) והארגון הצבאי היהודי (אצ"י). המרד הגדול פרץ באפריל 1943 ונמשך כמה שבועות עד שהנאצים הציתו את הגטו. במרד בגטו ביאליסטוק הצליחו הנאצים לבודד את הלוחמים משאר האסירים ולירות במורדים, וכך נכשל המרד.

ניסיונות מרד היו גם במחנות ההשמדה: במרד הגדול בטרבלינקה ברחו מאות יהודים, אבל רק כ-70 מהם ניצלו. המרד בסוביבור התגלה בשלב מוקדם יחסית, הנאצים פתחו באש ויהודים רבים ברחו לכיוון הגדרות והיערות. כ-200 מהם ניצלו. חששם של הנאצים שזוועות סוביבור יתגלו לעולם, הביא לסגירת המחנה לאחר המרד. בספרייה מוצגים סיפורי גבורה מרגשים רבים מהגטאות ומהמחנות וסיפוריהם של הלוחמים היהודים נגד הנאצים.

נוסף על הלחימה והמרד, הגבורה היהודית התבטאה גם ברוחניות: נסיון לשמור על צלם אנוש בעת הקשה ההיא, עזרה הדדית, וחיי דת ותרבות פעילים ככל האפשר.

סיפורי השואה

סיפורים על קהילות שהיו ואינן; סיפורים החושפים את האסון הנורא וסיפורים הנארגים מפיסות מידע; ממצאים היסטוריים ועדויות מצמררות.

סיפורים מרטיטי לב החלו להיחשף בהדרגה עוד בימי השואה וגם בשנים שאחריה. בחלוף הזמן התרבו העדויות וזרם הסיפורים המזעזעים לא פסק לרגע. שמונה עשורים לאחר התופת ההיא, ועדיין ממשיכים להיחשף לעיתים סיפורים נוספים שלא נודעו עד כה.

הסיפורים משרטטים את האימה שחוו מיליוני יהודים. ברבים מהם מתועדים החיים בתנאים מחפירים ואכזריים בגטאות ובמחנות הריכוז, שאושוויץ וטרבלינקה היו מהאיומים שבהם. חלק מהסיפורים מנסים לגולל את הזוועות שלא ניתן לתאר במילים, אשר התרחשו במחנות ההשמדה השונים.

אחרי השואה

עם שחרור המחנות בידי בעלות הברית החל להתברר היקף הזוועה, ואט-אט נודעו סיפוריהם של היהודים שניצלו (מי מהם ששיתף בתופת שעבר). בשנים הראשונות נדדו באירופה מאות אלפי ניצולים שבורים וחסרי כל, שכונו 'שארית הפליטה' ושוכנו במחנות עקורים. הניצולים ניסו לאסוף את השברים ולבנות את חייהם מחדש. רבים מהניצולים ששבו לבתיהם התקבלו בעוינות מצד שכניהם. פוגרום קיילצה, משיאי הביטויים האנטישמיים בפולין לאחר השואה, פרץ ביולי 1946, כשבעיר נפוצה עלילת דם ולפיה יהודים חטפו ורצחו ילדים נוצרים. כתוצאה מכך המון מוסת רצח באכזריות 42 מתוך 163 ניצולי השואה שהתגוררו בעיר. הזעזוע מהפוגרום הביא רבים מניצולי השואה להגר מפולין לארץ ישראל, לארצות הברית ולמדינות אחרות.

ניצולי ברגן בלזן שרים את "התקווה" עם שחרור המחנה

  האזינו לשיר המרגש שהוקלט לקראת סוף המלחמה

לתלמידים ולמורים

לפניכם שאלות מעניינות לדיון, מידע מפורט על תצלומים ומסמכים, ניתוח כרזות ומערכי שיעור בנושא השואה