נשים ומסכות

מה משותף לאשת לוט, פנלופה, הגר ואופליה; לרחל, אורידיקה, למכשפה ולסינדרלה? כולן משמשות כמסכות, שמאחוריהן מסתתרות, בעצם, נשים מודרניות, המתלבטות בשאלות מהותיות לעולמן, בשירי משוררות שראו אור הן לפני המהפכה הפמיניסטית והן לאחריה. הכתיבה הנשית היא תופעה תרבותית, המרתקת אליה בעשורים האחרונים תשומת - לב מחקרית הולכת וגדלה. בחלקים ניכרים שלה היא מתאפיינת, בין היתר, במודעות עצמית גבוהה, בדעתנות, בהעזה, בחתרנות ובחדירה מאתגרת לתוך טריטוריות שנחשבו גבריות במובהק. בספר זה בודקת המחברת את דרכי קריאתן של נשים יוצרות בטקסטים פטריארכליים, המייצגים את נקודת הראות של תרבות גברית הגמונית, ובהמשך לכך - את אופני "כתיבתם מחדש" של טקסטים אלה ביצירותיהן שלהן. הספר מתמקד בתופעה ספרותית - תרבותית שהיא גם בעלת היבטים מגדריים: השימוש האינטנסיבי בדמויות נשיות מן הקאנון התרבותי כבמסכות בתוך שיריהן של משוררות עבריות, לצורך ייצוגיה המגוונים של הדמות הנשית. ; המחברת מאירה את התופעה מזווית ייחודית, החושפת מגמות מסקרנות בתפקודיהן הספציפיים של ה"מסכות". מן התמונה המצטברת עולה, כי הדמויות הנשיות, אלו שנטבעו בהן תווים סטריוטיפיים בטקסטים הגבריים, וש"הוגלו" אל שוליהם, זוכות להיחלץ בעזרת טקטיקות שונות הן מן הסטריוטיפים והן מן השוליים ביצירות שיריות רבות של נשים, ומוצבות במרכזן כסובייקטים אוטונומיים. ד"ר חיה שחם היא מרצה בכירה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. מחקריה בתחומי הפרוזה והשירה העברית החדשה התפרסמו בכתבי עת ובקובצי מאמרים שונים. ספרה הדים של ניגון, העוסק בהשפעתה של שירת אלתרמן על שירת דור הפלמ"ח וחבורת "לקראת".