שבת
צילום: רודי ויסנשטין, אוסף הצלמניה

שבת

שבת היא יום מנוחה מקודש ביהדות, החל ביום השביעי בכל שבוע. שמירת שבת היא מצווה מרכזית במסורת היהודית ונכללת בעשרת הדיברות. לאורך הדורות שמרו קהילות יהודיות על קדושת השבת, לעיתים תוך חירוף נפש, בתור ערך עליון ומנחה. במדינת ישראל נקבע יום שבת כיום המנוחה הרשמי.צביון השבת במדינת ישראל מגוון מאוד.

שומרי מצוות מהזרמים השונים חוגגים את השבת בדרכים אחרות משומרי מסורת, המקיימים חלק מהמנהגים, ושבת חילונית התעצבה גם היא לצד המסורתית. ישראלים רבים מכל המגזרים מתמקדים בשבתות באווירה משפחתית ומנוחה, עורכים ארוחות חגיגיות ומפגשים חברתיים וקהילתיים, מטיילים ומבלים.

סוגיית השבת במרחב הציבורי מעוררת דיונים סוערים עוד מימי ראשית הציונות, דרך תקופת המנדט ועד ימינו. ב"מסמך הסטטוס קוו" מ־1947 נכתב כי יום המנוחה במדינה היהודית יהיה שבת, אך אופייה הציבורי לא הוגדר בו. כך הפכה השבת לזירת מאבק פוליטי המתלהטת מפעם לפעם בנוגע להפעלתם בשבת של תחבורה ציבורית, שידורי טלוויזיה, עסקים, אירועי ספורט, תרבות ופנאי וכדומה.

מקורות השבת

השבת מוזכרת פעמים רבות בתנ"ך ונדונה בהרחבה בספרות התורנית. יסודה של השבת בסיפור המקראי, ולפיו האל ברא את העולם בשישה ימים וביום השביעי שבת ממלאכתו: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב, ג).

לשבת משמעות אמונית-רוחנית לצד משמעות חברתית. בהיבט האמוני, השבת מסמלת ברית בין האל לעם ישראל משום שהיא מביעה תזכורת שבועית לאמונה בבריאת העולם בידי האל כמו גם תזכורת לעבדות בני ישראל במצרים ולשחרורם ביציאת מצרים. בהיבט החברתי יום מנוחה שבועי היה תקדים עולמי שאימצו אומות העולם. לפי התורה, השבת היא יום מנוחה לכולם, כולל כל בני המשפחה, בני כל המעמדות, עבדים, שפחות, גרים ובעלי החיים. רבים רואים בכך מודל לשוויון ותזכורת תמידית לחובה לכבד כל אדם ובעל חיים.

מצוות ומנהגים

השבת נמשכת כ־25 שעות, מיום שישי לקראת שקיעת השמש ועד צאת הכוכבים בשבת בערב. ככל הנראה בתחילה התאפיינה השבת בעיקר בהתעלות רוחנית, ובהמשך הוסיפו חכמים להלכות השבת ממד של עונג פיזי. הציוויים המרכזיים בשבת הם איסור ביצוע מלאכות, כיבוד השבת, קידוש השבת ועונג שבת.

מצוות ומנהגים רבים מתווים את סדר השבת, ובהם הדלקת נרות שבת בכניסת השבת; אכילת שלוש סעודות - בליל שבת, לאחר התפילה בבוקר ולפני צאת השבת. בסעודות מברכים על שתי חלות המכונות "לחם משנה", ולפני הסעודות בערב ובבוקר אומרים "קידוש" על יין; נוסף לשלוש התפילות הנאמרות בכל יום, בשבת מוסיפים תפילת "מוסף" ו"קריאת התורה"; במוצאי שבת אומרים ברכת "הבדלה".

בספרייה הלאומית נאספו שפע חומרים מעניינים, שבהם גם מפתיעים ומרגשים, המשקפים את מרכזיותה של השבת בחיים היהודיים ואת דמותה המשתנה לאורך השנים. בין היתר, הפריטים מספקים הצצה אל מסיבות והפלגות עונג השבת שערך ח"נ ביאליק בתל אביב, מאבקי השבת רוויי היצרים והפשקווילים במאה שערים. אפשר להתרשם גם מגלויות וצילומים המתעדים את הווי השבת בישראל ובתפוצות, כתבי יד, ספרים ומחקרים, יצירות תרבות שעסקו בשבת והקלטות של קטעי תפילה.