מלחמת העצמאות (1947-1949)

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות, המכונה גם מלחמת השחרור, מלחמת תש"ח, מלחמת 1948 ומלחמת הקוממיות, פרצה בהדרגה בחודשים שקדמו להכרזת המדינה. במלחמה קשה זו נפלו כ-6,000 צעירים וצעירות - אחוז אחד מהאוכלוסייה היהודית בארץ.

המלחמה פרצה ב-30 בנובמבר 1947, למחרת אישורה באו"ם של תוכנית החלוקה שחילקה את ארץ ישראל למדינה יהודית, מדינה ערבית ושטח בריבונות האו"ם הכולל את ירושלים ובית לחם. ערביי ארץ ישראל סירבו להשלים עם הקמתה של מדינה יהודית ופתחו בהתקפות נגד היישוב היהודי. היריות הראשונות נורו בבוקר ה-30 בנובמבר לעבר שני אוטובוסים של אגד בכביש 40 ליד הכפר פג'ה, כיום צומת נחלים שליד פתח תקווה. בהתקפה נהרגו שבעה נוסעים.

בחודשים שלאחר מכן התרבו התקפות הטרור, בעיקר בדרכים, ביישובים וכלפי תשתיות חיוניות. בשבת, 15 במאי 1948, למחרת הכרזת המדינה וסיום המנדט הבריטי, פלשו חמשת צבאות ערב לארץ ישראל ופתחו בהתקפה כוללת. המערכה הקשה נמשכה כ-20 חודשים עם הפוגות מעת לעת.

עוד על מלחמת העצמאות

המבצעים הבולטים במלחמה

בין המבצעים הבולטים ניתן לכלול את מבצע נחשון באפריל 1948, שהיה המבצע ההתקפי הנרחב ביותר עד אז ואחד מהקריטיים במלחמה. המבצע נועד לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה ולתפוס מוצבים לאורך הדרך. במבצע נפרצה הדרך לירושלים ובזכותו הגיעו לעיר שיירות ארוכות עם אספקת מזון, ציוד ותחמושת. המבצע נחשב לנקודת המפנה ששינתה את האסטרטגיה הצבאית הישראלית ממגננה למתקפה.

שחרור ירושלים היה יעד מרכזי לאורך כל המלחמה, ולפיכך קרבות קשים רבים התקיימו בה ובסביבתה, ובהם נפלו כשליש מחללי המלחמה. כיוון שבמשך תקופות ארוכות העיר הייתה תחת מצור ומשום חשיבותה הסמלית של ירושלים, התמקדו הכוחות בשחרור הדרך אל העיר ובהעברת שיירות של אספקה ותגבורת אליה.

'מבצע דני' ביולי 1948 נחשב לאחת ההצלחות הגדולות של המלחמה, והחשוב ביותר בחזית המרכז. מטרתו הייתה שחרור הדרך לירושלים באמצעות כיבוש רמלה, לוד, לטרון ורמאללה. במבצע נכבשו רמלה ולוד, וכך נפתח ציר התנועה לירושלים והלגיון הירדני הורחק מגוש דן. לוחמי הפלמ"ח השתתפו בתפקידי מפתח במבצע דני, שנוהל על ידי מטה הפלמ"ח. במלחמת העצמאות נהרגו כ-1,000 מלוחמי הפלמ"ח.

המבצע האחרון של צה"ל במלחמה היה מבצע עובדה במרץ 1949, ובו כבש צה"ל את הנגב הדרומי ודרום הערבה, עד אילת (אז אום רשרש). הנפת דגל הדיו המאולתר בסיום המבצע הפכה בחלוף השנים לאחד מסמלי המלחמה.

סיום המלחמה

המערכה הקשה נמשכה יותר משנה וחצי והסתיימה ב-20 ביולי 1949. בינואר 1949 נפתחו ברודוס בחסות האו"ם שיחות להשגת שביתת נשק. שיחות אלו נמשכו כחצי שנה ובמהלכה נחתמו הסכמי רודוס לשביתת נשק עם מצרים, לבנון, ירדן וסוריה. כך באה לסיומה מלחמת העצמאות. קו שביתת הנשק שנחתם בהסכמים הללו כונה לימים "גבולות 48", וכיוון שסומן במפות בצבע ירוק הוא גם מכונה 'הקו הירוק' עד היום.

מלחמת העצמאות בתרבות הישראלית

המלחמה הותירה את חותמה העמוק בתרבות הישראלית המתהווה באותם ימים. מאורעותיה היו לקרקע פוריה למחזאים, סופרים, משוררים ומלחינים שתיארו אותה על כל צדדיה. עשרות ספרי היסטוריה בעברית, ערבית, אנגלית ובעוד לשונות רבות, שמאירים מלחמה זו מצדדים שונים, עומדים לרשות קוראי הספרייה הלאומית, נוסף על מאמרים מקוונים וספרות מחקרית עשירה. לאלה מצטרפים הפרסומים שראו אור בימי המלחמה ממש, בירושלים הנצורה ובשאר חלקי הארץ.

הקלטות קול נדירות, כרזות ותצלומים מאפשרים לנו ללמוד כיצד הגיבה החברה האזרחית למצב החירום הכללי ביישוב העברי.

כותרות עיתוני מלחמת העצמאות

בימי מלחמת העצמאות כבר הייתה עיתונות מבוססת בארץ ישראל. בין השאר פעלו העיתונים 'דבר', 'על המשמר', 'הארץ', 'הצופה', 'חרות', 'ידיעות אחרונות' ו'ידיעות מעריב' (שנוסד בפברואר 1948 בידי קבוצת פורשי ידיעות אחרונות). הכותרות זעקו, הכתבים דיווחו מהשטח והעיתונים סיקרו באדיקות את הקרבות בזירות השונות, את האבידות בנפש, את ההתפתחויות המדיניות ואת הנעשה בעורף. כך סיקרו העיתונים העבריים את ימי המלחמה.

תצלומים, מפות ופריטים מקוריים מימי מלחמת השחרור

כיום, עשרות שנים לאחר המלחמה העקובה מדם, קשה לישראלים שנולדו אחריה לדמיין איך התנהלה המערכה; צבא בשלבי הקמה, תקציב דל, לחימה בחזיתות שונות ולוחמים רבים שזה עתה עלו לארץ ובקושי דוברים את השפה. הפריטים מתקופת מלחמת העצמאות השמורים בספרייה ממחישים מעט ממה שהתחולל בה. בין החומרים תמצאו מפות מהקרבות, צילומים אותנטיים מהחזית ומהעורף וכן תיעוד מגוון נוסף כמו אוסף תפילות שחולק ללוחמים לסגולה לקראת היציאה לקרב; דף ובו 'תפילת יזכור לנשמת קדושי האומה' שהוציא בית כנסת ירושלמי והקלטת זיכרונות מהמצור בירושלים.

שירי מלחמת השחרור

מ'הרעות' מאת חיים גורי ועד 'מגש הכסף' מאת אלתרמן: השירים שנכתבו בזמן מלחמת העצמאות ובעקבותיה נחקקו עמוק בתודעה הישראלית. כמה מהשירים מרעידים את הלב גם עשרות שנים אחרי שנכתבו. חיים גורי, שלחם במלחמה, כתב כמה מהשירים המזוהים איתה ביותר, בהם שיר הרעות, 'באב אל-וואד' ו'הנה מוטלות גופותינו' שכתב לזכר חבריו שנפלו בשיירת הל"ה לגוש עציון. גם נתן אלתרמן לחם במלחמה והתייחס אליה בשיריו, בהם 'ליל חניה' ו'מגש הכסף'. משורר נוסף שכתיבתו הושפעה מהמלחמה הוא חיים חפר שכתב בהשראתה את 'הן אפשר' ו'היו זמנים'.

כרזות מימי המלחמה

הודעות לתושבים, מודעות גיוס וכרזות נוספות שפורסמו בזמן מלחמת השחרור והגיעו לידי הספרייה משקפות את מצב החירום ששרר במדינה הצעירה. כך למשל קראה ב-1948 כרזה שכותרתה "אל הורי המשתמט!": "אנו נותנים לכם את ההזדמנות האחרונה להיגאל מחרפת ההשתמטות... זכור! היום ניקח את בנכם למלחמה". מודעות אחרות פירטו מיהם חייבי הגיוס (בני 35-18) ומי נקראים להתנדב (בני 45-36 שיש להם לא יותר מילד אחד). עיריית תל אביב פרסמה קריאה נרגשת לתושבים לארח ילדים משכונות הנמצאות בטווח האש: "אזרחי תל אביב! יכניס כל אחד מכם מילדים אלה לביתו לתקופה של שלשה חדשים ותנו להם אותם תנאי החיים אשר מהם נהנים ילדיכם. ברכה רבה תצמח לעתידנו בארצנו מפגישה ישירה זאת בין בני עדות שונות".

סיפורים מהקרבות

חודשי המלחמה הארוכים, מספר הנפגעים העצום ותנאי הלחימה הקשים הולידו סיפורים אנושיים נוגעים ללב. עדויות הלוחמים ותמונות המספרות את סיפורי הקרבות מספקות תיעוד נדיר של הקשיים, האתגרים והאימה שחוו המשתתפים במלחמה. בין המקרים הרבים המוצגים בספרייה תוכלו לקרוא את סיפורה הטרגי של האם ציפורה רוזנפלד מגוש עציון שנקרעה בין האפשרות להתפנות עם בנה, לבין המשך ההגנה על הגוש; מכתבו המרטיט של יורם קניוק שבו כתב להוריו על פציעתו הקשה ועל התייחסותו מאוחר יותר לצלקות הנפשיות שהותירה המלחמה; סיפורה של שיירת נבי דניאל שהובילה אספקה לגוש עציון ובדרכה חזרה לירושלים נקלעה לקרב קשה שבו נהרגו 15 מחבריה; הסיפורים, הגיבורים, החללים, השבויים, הלוחמים והלוחמות מאחורי קרבות מלחמת העצמאות.