מלחמת העצמאות
1949, אוסף שמואל דיין, ביתמונה

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות, המכונה גם מלחמת השחרור, מלחמת תש"ח, מלחמת 1948 ומלחמת הקוממיות, פרצה בהדרגה בחודשים שקדמו להכרזת המדינה. במלחמה קשה זו נפלו כ-6,000 צעירים וצעירות - אחוז אחד מהאוכלוסייה היהודית בארץ.

מדוע פרצה מלחמת העצמאות?

המלחמה פרצה ב-30 בנובמבר 1947, למחרת אישורה באו"ם של תוכנית החלוקה שחילקה את ארץ ישראל למדינה יהודית, מדינה ערבית ושטח בריבונות האו"ם הכולל את ירושלים ובית לחם. ערביי ארץ ישראל סירבו להשלים עם הקמתה של מדינה יהודית ופתחו בהתקפות נגד היישוב היהודי. היריות הראשונות נורו בבוקר ה-30 בנובמבר לעבר שני אוטובוסים של אגד בכביש 40 ליד הכפר פג'ה, כיום צומת נחלים שליד פתח תקווה. בהתקפה נהרגו שבעה נוסעים.

בחודשים שלאחר מכן התרבו התקפות הטרור, בעיקר בדרכים, ביישובים וכלפי תשתיות חיוניות. בשבת, 15 במאי 1948, למחרת הכרזת המדינה וסיום המנדט הבריטי, פלשו חמשת צבאות ערב לארץ ישראל ופתחו בהתקפה כוללת. המערכה הקשה נמשכה כ-20 חודשים עם הפוגות מעת לעת.

עוד על מלחמת העצמאות

המבצעים הבולטים במלחמה

בין המבצעים הבולטים ניתן לכלול את מבצע נחשון באפריל 1948, שהיה המבצע ההתקפי הנרחב ביותר עד אז ואחד מהקריטיים במלחמה. המבצע נועד לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה ולתפוס מוצבים לאורך הדרך. במבצע נפרצה הדרך לירושלים ובזכותו הגיעו לעיר שיירות ארוכות עם אספקת מזון, ציוד ותחמושת. המבצע נחשב לנקודת המפנה ששינתה את האסטרטגיה הצבאית הישראלית ממגננה למתקפה.

שחרור ירושלים היה יעד מרכזי לאורך כל המלחמה, ולפיכך קרבות קשים רבים התקיימו בה ובסביבתה, ובהם נפלו כשליש מחללי המלחמה. כיוון שבמשך תקופות ארוכות העיר הייתה תחת מצור ומשום חשיבותה הסמלית של ירושלים, התמקדו הכוחות בשחרור הדרך אל העיר ובהעברת שיירות של אספקה ותגבורת אליה.

'מבצע דני' ביולי 1948 נחשב לאחת ההצלחות הגדולות של המלחמה, והחשוב ביותר בחזית המרכז. מטרתו הייתה שחרור הדרך לירושלים באמצעות כיבוש רמלה, לוד, לטרון ורמאללה. במבצע נכבשו רמלה ולוד, וכך נפתח ציר התנועה לירושלים והלגיון הירדני הורחק מגוש דן. לוחמי הפלמ"ח השתתפו בתפקידי מפתח במבצע דני, שנוהל על ידי מטה הפלמ"ח. במלחמת העצמאות נהרגו כ-1,000 מלוחמי הפלמ"ח.

המבצע האחרון של צה"ל במלחמה היה מבצע עובדה במרץ 1949, ובו כבש צה"ל את הנגב הדרומי ודרום הערבה, עד אילת (אז אום רשרש). הנפת דגל הדיו המאולתר בסיום המבצע הפכה בחלוף השנים לאחד מסמלי המלחמה.

 

סיום המלחמה

המערכה הקשה נמשכה יותר משנה וחצי והסתיימה ב-20 ביולי 1949. בינואר 1949 נפתחו ברודוס בחסות האו"ם שיחות להשגת שביתת נשק. שיחות אלו נמשכו כחצי שנה ובמהלכה נחתמו הסכמי רודוס לשביתת נשק עם מצרים, לבנון, ירדן וסוריה. כך באה לסיומה מלחמת העצמאות. קו שביתת הנשק שנחתם בהסכמים הללו כונה לימים "גבולות 48", וכיוון שסומן במפות בצבע ירוק הוא גם מכונה 'הקו הירוק' עד היום.

 

מלחמת העצמאות בתרבות הישראלית

המלחמה הותירה את חותמה העמוק בתרבות הישראלית המתהווה באותם ימים. מאורעותיה היו לקרקע פוריה למחזאים, סופרים, משוררים ומלחינים שתיארו אותה על כל צדדיה. עשרות ספרי היסטוריה בעברית, ערבית, אנגלית ובעוד לשונות רבות, שמאירים מלחמה זו מצדדים שונים, עומדים לרשות קוראי הספרייה הלאומית, נוסף על מאמרים מקוונים וספרות מחקרית עשירה. לאלה מצטרפים הפרסומים שראו אור בימי המלחמה ממש, בירושלים הנצורה ובשאר חלקי הארץ.

הקלטות קול נדירות, כרזות ותצלומים מאפשרים לנו ללמוד כיצד הגיבה החברה האזרחית למצב החירום הכללי ביישוב העברי.

כותרות עיתוני מלחמת העצמאות

בימי מלחמת העצמאות כבר הייתה עיתונות מבוססת בארץ ישראל. בין השאר פעלו העיתונים 'דבר', 'על המשמר', 'הארץ', 'הצופה', 'חרות', 'ידיעות אחרונות' ו'ידיעות מעריב' (שנוסד בפברואר 1948 בידי קבוצת פורשי ידיעות אחרונות). הכותרות זעקו, הכתבים דיווחו מהשטח והעיתונים סיקרו באדיקות את הקרבות בזירות השונות, את האבידות בנפש, את ההתפתחויות המדיניות ואת הנעשה בעורף. כך סיקרו העיתונים העבריים את ימי המלחמה.

פתיחת המלחמה
פתיחת המלחמה

אירועי הדמים שסימנו את פתיחת המלחמה. "על המשמר", 1 בדצמבר, 1947

לגיליון המלא
נפילתה של מחלקת הל"ה
נפילתה של מחלקת הל"ה

הדיווח על נפילת הלוחמים שעשו דרכם אל גוש עציון הנצור. "דבר", 18 בינואר, 1948

לגיליון המלא
כיבוש חיפה
כיבוש חיפה

"כל הערבים יוצאים". "מעריב", 23 באפריל, 1948

לגיליון המלא
דיווחים חיים מהקרבות הקשים
דיווחים חיים מהקרבות הקשים

דיווחים על הקרבות בנירים, לטרון וירושלים. "דבר", 17 במאי, 1948

לגיליון המלא
נפילת הרובע היהודי בירושלים
נפילת הרובע היהודי בירושלים

הקרבות האחרונים בעיר העתיקה בירושלים. "דבר", 30 במאי, 1948

לגיליון המלא
הסכם שביתת הנשק עם מצרים
הסכם שביתת הנשק עם מצרים

"הסכם רודוס נחתם". "מעריב", 24 בפברואר, 1949

לגיליון המלא
כיבוש אילת
כיבוש אילת

"דגל ישראל מתנוסס בחוף אילת". "דבר", 13 במרץ, 1949

לגיליון המלא

סיפורים מהקרבות

הסיפורים, הגיבורים, הלוחמים והלוחמות מאחורי קרבות מלחמת העצמאות

האם שנשארה להגן על גוש עציון
האם שנשארה להגן על גוש עציון

הדילמה הבלתי אפשרית של האם הלוחמת ציפורה רוזנפלד: המשפחה או המדינה?

לכתבה
יורם קניוק כותב להוריו ב-1948
יורם קניוק כותב להוריו ב-1948

"זה נפצע ברמת רחל וזה בבאב אל וואד וזה בנבי סמואל – ואני בהתפרצות להר ציון"

לכתבה
סיפורה של שיירת נבי דניאל
סיפורה של שיירת נבי דניאל

תמונות היסטוריות מהארכיונים מספרות את סיפור השיירה

לכתבה
החייל שתיעד את עצמו מחלץ גופות
החייל שתיעד את עצמו מחלץ גופות

התמונות ההיסטוריות הללו היו עלולות לגרום למותו של יעקב יניב, סמל צעיר בעת מלחמת השחרור

לכתבה
"אל תשכחו אותנו, הנופלים והשבויים"
"אל תשכחו אותנו, הנופלים והשבויים"

בעקבות מכתב מרגש שנמצא בארכיון חיים חפר יצאנו למסע בלשי שהוביל עד לכותבת המכתב

לכתבה
"מעטים נלחמו, אחרים התחבאו"
"מעטים נלחמו, אחרים התחבאו"

פרוטוקול ועדת החקירה לכניעת העיר העתיקה בירושלים נחשף

לכתבה
יומן אישי מירושלים הנצורה
יומן אישי מירושלים הנצורה

הצצה ליומן המצור של מנחם צבי קדרי, תושב העיר העתיקה בזמן מלחמת העצמאות

לכתבה

היהודי האחרון שהוצא מהעיר העתיקה במלחמת השחרור

במלחמת השחרור היה הרב שאר ישוב הכהן הפצוע היהודי האחרון שהוצא על אלונקה מהעיר העתיקה אל שבי הלגיון הירדני. עם שחרור העיר במלחמת ששת הימים, היה הרב לאזרח הראשון שנכנס לירושלים בתור סגן ראש העירייה.

בראיון בשנת 2009 לפרויקט "תולדות ישראל", מספר הרב על זיכרון מיוחד שהוא נושא עימו מימי השבי הירדני: בבוקר שבת כ' אייר תש"ח, אחרי לילה שבו לא עצמו השבויים עין וראו לנגד עיניהם את הרובע היהודי עולה בלהבות על בתי הכנסת שבו, הגיבו השבויים בצורה מפתיעה.

טור של נתן אלתרמן שחולק לחיילים בחזית

המורה מוטי פרי מספר על דף לחייל שחולק במהלך מלחמת העצמאות, ובו שיר של נתן אלתרמן ומכתב תגובה של דוד בן גוריון

;