העלייה הראשונה
ילדי רחובות, 1913, אוסף התצלומים

העלייה הראשונה

תחילתה של שיבת ציון, גל העלייה ההמוני הראשון לארץ ישראל אחרי 2,000 שנות גלות, קיבלה את השם "העלייה הראשונה".

כ-30 אלף צעירים, שעזבו את בתיהם באירופה ובתימן, במזרח ובמערב, עשו את דרכם לארץ ישראל ברבע האחרון של המאה ה-19 והניחו את היסוד ליישוב העברי החדש בארץ ישראל. גל עלייה זה היה חלק מתנועת ההגירה ההמונית של המוני יהודים שהחלו במסע נדודים שלרוב הסתיים בערי הכרך הגדולות של מרכז ומערב אירופה ואפילו ביבשות אחרות – ארצות הברית, דרום אמריקה, דרום אפריקה ואוסטרליה.

את תחילתה של העלייה הראשונה, השם שבו זכו עולים חדורי שליחות אלו, נהוג לציין בשנת תרמ"ב/ 1882. באותו הזמן החלה להתגבש התנועה הלאומית היהודית, שמתוכה נולדה הציונות. את סופה של העלייה הראשונה מקובל לראות בשנת תרס"ד/ 1904 עם בוא הגל השני של העולים – העלייה השנייה.

היישוב החדש

במשך 22 שנים אלה הקימו אנשי העלייה הראשונה נקודות התיישבות ויישובים עבריים חדשים שהיו לבסיס ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. 32 המושבות והחוות החקלאיות אוגדות בתוכן את סיפור גבורתם של החלוצים שבאו להפריח את השממה. הקמת היישובים הניחה את היסודות להתפתחות המשק החקלאי הארץ-ישראלי, הנחשב לאחד מהישגי העלייה הראשונה. הקמת מפעלים כמו היקב בראשון לציון וקניית קרקעות על ידי נדבנים וארגונים, שהבולט בהם הוא הברון רוטשילד, נחשבים להישגים גם הם. צעדים אלה קידמו משמעותית את ביסוסה של ההתיישבות בארץ ישראל.

הקמת המושבות ופיתוחן לוו בקשיים רבים ובהקרבה אישית עצומה מצד המתיישבים, והיו גולת הכותרת ביישוב החדש בארץ ישראל. בין המושבות הראשונות שהוקמו היו ראשון לציון, זכרון יעקב, ראש פינה ופתח תקווה. לאחר מכן הוקמו גם רחובות, מנחמיה, מטולה, נס ציונה, גדרה, חדרה, עתלית ומושבות אחרות.

היהודי החדש

רעיון "היהודי החדש" התפתח בד בבד לעלייה הראשונה, והוא גילם שאיפה לגבר יהודי חדש:חזק, חסון, שרירי, גשמי, עובד אדמה ולוחם. הדימוי המחודש נולד כתגובה חריפה להתייחסות ליהדות עד אז, שנתפסה רוחנית, חלשה וגלותית.

הסיבות לעלייה הראשונה מסבירות היטב מדוע אנשי העלייה הראשונה אימצו בחום את האידיאל החדש: הטלטלה בקרב יהודי רוסיה בעקבות שורת הפוגרומים שכונתה "סופות בנגב", שחיזקה את ההכרה בצורך בהקמת מדינה יהודית; התעוררות תנועת ההשכלה היהודית וההבנה שלעם היהודי לא יימצאו פתרונות בגולה; התפתחות התנועה הלאומית היהודית במקביל לאימוץ המניעים הלאומיים בידי יהודים רבים ששאפו לעלות לארץ ולבנות בה חיים יצרניים במטרה להקים מדינה יהודית.

על רקע זה, תדמית היהודי החדש השתלבה בטבעיות ברוח התקופה. בנימין זאב הרצל ומקס נורדאו, ממנהיגי הציונות, עודדו את האידיאל החדש והנחילו את ההבנה שלצורך הקמת מדינה יהודית קיימת חובה לפתח יכולת גופנית וחוסן פיזי ונפשי גבוהים במיוחד.

העלייה הראשונה בספרייה הלאומית

אחד מהמפעלים התרבותיים שנוסדו בארץ ישראל בימי העלייה הראשונה הוא הספרייה הלאומית, או כפי שכונתה באותם ימים "בית מדרש אברבנאל". ספרים, חוברות, מפות, תצלומים ומסמכים מימי העלייה הראשונה נאספו בידי צוות הספרייה הלאומית עוד באותם ימים כחלק מהשאיפה להעניק לדורות הבאים תמונה מלאה ככל האפשר של חיי העם היהודי.

לצד ספריהם של בני העלייה הראשונה, עיתונים וחוברות שהוציאו לאור, תצלומים, גלויות, לחנים, שירים, מנשרים וכרזות, שמורים בספרייה הלאומית גם חומרי ארכיון ייחודיים המספרים את סיפורן של מושבות העלייה הראשונה ומפעליה התרבותיים.

שירים, ספרים, מפות ועיתונים מימי העלייה הראשונה

פריטים נבחרים מאוספי הספרייה הלאומית

המחרשה, 1888
המחרשה, 1888

"בְּמַחֲרַשְׁתִּי כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי", מאת: אליקום צונזר

לדף השיר
מפת רחובות, 1887
מפת רחובות, 1887

"המפה נעשתה עפ"י מצב המושבה בחודש ניסן שנת התרנ"ז אחר שנחלקה אדמת 'מנוחה ונחלה' לחבריה בגורל"

למפה
השקפה - עיתונו של אליעזר בן יהודה
השקפה - עיתונו של אליעזר בן יהודה

כתב עת שהתפרסם בין 1896 ו-1908

לעיתון
אעברה נא בארץ
אעברה נא בארץ

מסעות בארץ ישראל של אנשי העלייה הראשונה / אספה וערכה יפה ברלוביץ

לספר
תווית יין מהמושבה גדרה
תווית יין מהמושבה גדרה

מאוסף האפמרה - הספרייה הלאומית

לצפייה
"המורים החלוצים" מאת שלמה הרמתי
"המורים החלוצים" מאת שלמה הרמתי

תרומת המורים החלוצים להקמת מערכת עברי-לאומי בארץ ישראל בשנים 1887-1913

לספר
כרזת הנדיב הידוע
כרזת הנדיב הידוע

דיוקנו של הברון רוטשילד מעוטר בשמות המושבות שבהן תמך

לכרזה
שאו ציונה נס ודגל
שאו ציונה נס ודגל

משירי "חובבי ציון". מאת: נח רוזנבלום

לדף השיר

תצלום עשרת המתיישבים הראשונים במחניים

המורה עדי דומניץ מספרת על פריט אהוב מהספרייה הלאומית: תצלום שהופיע בעיתון "המגיד" ביולי 1899

סיפורים מהעלייה הראשונה

הבלדה על יואל משה סלומון, גני ילדים, הקמתה של האקדמיה ללשון וסיפורים מרתקים נוספים מתקופת העלייה הראשונה

הגוף שמתקן אותנו כבר יותר ממאה שנה
הגוף שמתקן אותנו כבר יותר ממאה שנה

כיצד התפתחה האקדמיה ללשון מ"ועד הלשון העברית בארץ ישראל"?

לכתבה
גני הילדים הראשונים בעברית
גני הילדים הראשונים בעברית

חינוך, בית חם וגם עברית – כך נולד המודל המוכר של גן הילדים

לכתבה
הבלדה על יואל משה סלומון
הבלדה על יואל משה סלומון

כך נולדה המושבה פתח תקווה

לכתבה
מכתב אהבה של האסיר אליעזר בן יהודה
מכתב אהבה של האסיר אליעזר בן יהודה

"מה אחבקך, בתי היקרה, מה אנשקך רעיתי המתוקה!"

לכתבה

מסמך בכתב ידו של משה סמילנסקי, שנת 1880

המורה עמרי פולק מספר על פריט אהוב מהספרייה הלאומית: תקציב ליסוד מושבה בארץ ישראל, מסמך בכתב ידו של משה סמילנסקי, 1880

;