בחירות בישראל: מאבקים חברתיים

בחירות בישראל: מאבקים חברתיים

החברה הישראלית היא חברה מורכבת מאוד. עולים מכל רחבי העולם, בני עדות שונת, בעלי מנהגים שונים ודוברי לשונות שונות הצטרפו לוותיקים שגם הם פסיפס מגוון מאוד מן הבחינה העדתית, הדתית, התרבותית ועוד. כל המגוון העצום הזה היה למדינה ב-1948. שפע הגישות, הדעות, האידיאולוגיות, האמונות, החלומות, השאיפות והמנהגים יצרו מציאות של תסיסה חברתית בלתי פוסקת. כמדינה דמוקרטית, ישראל מצטיינת בשיח ציבורי ער ובכיכר שוק הומה במיוחד.

מדינת ישראל ידעה מאבקים חברתיים רבים. לא פעם, ניצתים מאבקים על רקע חלוקת העוגה הלאומית: כמה לעזור לעולים? כמה לתת לחיילים משוחררים? עד כמה מתקיים שוויון בחלוקת המשאבים למיעוטים? עד כמה על המדינה לסייע לחלשים, לנכים, לקשישים? איזו מחויבות יש למדינה כלפי ניצולי השואה? הנושאים רבים מאוד.

אך לא רק חלוקת העוגה היא סיבה לפריצתם של מאבקים חברתיים. פערים בין בני עדות שונות, תחושות של קיפוח והזנחה הרוחשות בקרב בני עדות המזרח, היחס המתנשא שעולים רבים חשו מצד נציגי הממסד, גם הן היו במוקד של מאבקים חברתיים במשך שנות קיומה של המדינה.

באין לישראל חוקה, נקבעת בה המציאות מתוך הדיון הציבורי. לא פעם הופך הדיון הציבורי לתנועת מחאה ולמאבק ממוקד ומפורש. מתוך המחאות צומחות מפלגות או משתנים חלקים במערך הפוליטי. מחאות חברתיות מכתיבות לא מעט מסדר היום לקראת מערכות הבחירות לכנסת. הדינאמיקה החברתית הישראלית, חירות הביטוי והמסורת הפרלמנטארית, יחד עם הנסיבות המשתנות במדינה וסביבה, מבטיחות שמאבקים חברתיים ימשיכו להשיק למערכות הבחירות בישראל.

;