בחירות בישראל: דת ומדינה

בחירות בישראל: דת ומדינה

שאלות של דת ומדינה מלוות את מדינת ישראל כל שנותיה. אם מדינת ישראל היא מדינת היהודים, האם עליה להיות "מדינה יהודית"? מה נכלל במושג "מדינה יהודית"? מה באופייה של המדינה ובחוקיה צריך להיגזר מן הדת והמסורת היהודית ובאילו מובנים תהיה המדינה "ככל המדינות", מדינה מודרנית-מערבית? כיצד יחולו עקרונות של הנאורות האירופית על מדינה שחלק משמעותי מאוכלוסייתה נאמן לחוקי התורה ואף מעמיד אותם מעל לחוקים מעשה ידי אדם? אם יהודים זכאים לאזרחות אוטומטית עם עלייתם ארצה, מי יקבע מי הוא יהודי? על פי אלו קריטריונים ייקבע הדבר?

במדינת ישראל מתנהלים שיח, דיון ומאבק ארוכי-שנים בכל הנושאים הללו. אין מדובר בדיונים תיאורטיים בלבד. היותה של היהדות דת של הלכה, הקובעת לפרט את כל אורחות חייו, מעלה שורה ארוכה של אזורי חיכוך ומחלוקת מעשיים מאוד.

אם המדינה מחייבת קיומה של מערכת חינוך לכל הילדים, כיצד יחונכו ילדיהם של יהודים דתיים? אם המדינה מחייבת את כל אזרחיה להתגייס לשירות חובה בצבאה, האם החובה תחול על נשים דתיות? האם תלמידי ישיבות מזרמים ששוללים את קיומה של המדינה, יחויבו גם הם להתגייס? מה יהיה יחסה של המדינה לשבת ולחגי ישראל? הם יותר לקיים מסחר, אירועי תרבות ציבוריים ותחרויות ספורט בשבת? כיצד ינהגו נציגיה הרשמיים של המדינה בכל הקשור לשמירת שבת וכשרות?

השאלות רבות מאוד והעיסוק בהן ובפרטיהן המשתנים עם הזמן מלווה את החברה הישראלית כל השנים. לא מעט מן הסוגיות הללו הופכות לנושאי מחלוקת פוליטיים. זרמים שונים בציבור הדתי מיוצגים בכנסת מיומה הראשון. משמעות הדבר היא שכמעט כל נושא הקשור ליחס לדת היהודית ולמצוותיה או לחובות המוטלים על יהודים דתיים, עולה לדיון בפרלמנט של המדינה והופך לעניין פוליטי. כך שזור הנושא בחייה הציבור הישראלי מאז ומעולם. בעיות מסוימות נפתרות בהסכמה או בהסדרים זמניים, אך נושאים חדשים וגם חדשים-ישנים עולים והופכים למוקד לדיון ציבורי, וגם עומדים במרכזן של מערכות הבחירות בישראל. 

;