בחירות בישראל: שלום וביטחון

בחירות בישראל: שלום וביטחון

הסכסוך היהודי-ערבי מלווה את הציונות מראשית ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל. הקמתה של מדינת ישראל התחוללה מתוך מאבק בין היישוב היהודי והיישוב הערבי בתוך ארץ-ישראל כשבמקביל נאלצה המדינה הצעירה להדוף התקפה צבאית מצד חמש מדינות ערב שביקשו לשים לה קץ.

גם לאחר מלחמת העצמאות לא חדל הסכסוך מלהיות ציר מרכזי בחייה של מדינת ישראל. מדינות ערב והעולם המוסלמי בכללותו לא קיבלו את קיומה של מדינת היהודים במזרח התיכון. שוב ושוב נאלצה מדינת ישראל להתמודד עם סכנות מן החוץ: מסתננים פלסטינים, עימותי גבול עם מדינות ערב ואף איום קיומי של ממש ערב מלחמת ששת הימים ב-1967.

הניצחון הישראלי הגדול במלחמת ששת הימים הרחיב מאוד את גבולות המדינה, אך גם הביא עמו מציאות של שליטה ישראלית על מאות אלפים ואף מיליונים של ערבים פלסטינים. כעת יותר מבעבר לא היה הסכסוך הישראלי-ערבי לא בין מדינות בלבד, אלא שהוא התגלע במלוא חריפותו כמאבק בין שני לאומים ואף בין שתי תנועות לאומיות.

הטרור הפלסטיני העמיד אתגר נוסף בפני מדינת ישראל, הן בגבולותיה הישנים, הן בשטחים שהיא השתלטה עליהם ב-1967, והן ברחבי העולם. ב-1973 תקפו צבאות סוריה ומצרים את מדינת ישראל ואילצו אותה ללחום על קיומה בתנאים קשים ביותר. ידה של ישראל הייתה על העליונה, לאחר שהיא שילמה מחיר כבד בקרבנות בנפש, פרט למחירה הכלכלי האדיר של מלחמת יום הכיפורים.

בשנות השבעים, לאחר המהפך הפוליטי שהעלה לשלטון את מפלגת הליכוד בראשותו של מנחם בגין, הביע נשיא מצרים אנואר סאדאת נכונות לבקר בישראל. לאחר משא ומתן מורכב, הגיעו ישראל ומצרים להסכם שלום, שכלל את החזרתו של חצי האי סיני לידיה של מצרים.

השלום עם מצרים לא פתר את הסכסוך הישראלי-ערבי. מלחמת לבנון ב-1982, שהייתה תחילתה של נוכחות ישראל בת 18 שנה במדינה הגובלת בה מצפון, הייתה כרוכה במאבק ארוך בארגוני הטרור הפלסטינים. בשנת 1987 התקומם הציבור הפלסטיני ביהודה, שומרון עזה וגל של טרור שטף את ישראל. בשנות ה-90 נוצרו שתי הזדמנויות חדשות להתקדמות לעבר נורמאליות בין ישראל והערבים. נחתמו הסכמי אוסלו והוקמה הרשות הפלסטינית כחלק מכוונה להמשיך במשא ומתן עד להסדר מלא בין ישראל והפלסטינים, ובנוסף לכך, בשנת 1994, הצליחו ישראל וירדן לפתור את המחלוקות ביניהן ולחתום על הסכם שלום.

יחד עם זאת, הסכסוך הישראלי-ערבי בעינו עומד וממשיך להיות עניין מרכזי ביותר בחייה של המדינה ובמציאות של אזרחיה. ישראל והפלסטינים טרם הגיעו להסדר. השלום עם מצרים ניצב בפני אתגרים והשלום עם ירדן לא הניב את מלוא הפירות הרצויים. עם סוריה טרם הושג הסכם, והעולם המוסלמי הרחב אינו משלים במלוא מובן המלה עם קיומה של מדינת ישראל.

הסכסוך היהודי-ערבי חוצה גם את החברה היהודית במדינת ישראל. כיצד להגיע להסדר, עם מי, באיזה מחיר? האם אפשר בכלל להגיע להסדר? האם נראה באופק עתיד שבו מדינת היהודים מקובלת על שכניה? השאלות רבות, הספקות מתמידים והנושא עומד במרכזן של מערכות הבחירות מאז ומתמיד. 

;